תל יזרעאל נמצא על רכס בגובה כ-100 מ' מעל פני הים מדרום לעפולה, בחלקו המזרחי של עמק יזרעאל. התל נישא על סביבתו וצופה על "דרך הים" בין מצרים למסופוטמיה. האתר זוהה כ"יזרעאל" במאה ה-19 ונמצאו בו שרידים החל מהתקופה הנאוליתית ועד ימינו אנו. יזרעאל הייתה אתר מרכזי בממלכת ישראל במאות ה-10-9 לפנה"ס, ומוזכרת במקרא כמקום בו התרחש סיפור "כרם נבות היזרעאלי". בתל שרידיו של מתחם מבוצר מימי עמרי ואחאב מלכי ישראל אשר נחפר בשנות ה-90.

תולדות המחקר
כבר במאה ה-19 זוהה האתר כ"יזרעאל" בידי חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון. בין השנים 1988-1987 התקיימה חפירת הצלה במדרון המזרחי של התל מטעם אגף העתיקות (לימים רשות העתיקות) ונמצאו בו שרידים מתקופת הברזל 2 (950-586 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית. בין השנים 1996-1990 חפרה באתר משלחת בניהולם של דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב וג'והן וודהד מהמכון הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. החפירות התמקדו במתחם מתקופת הברזל במטרה לחשוף שרידים מתקופת המקרא.

ממצאי החפירה
הממצאים הקדומים באתר מתוארכים לתקופה הנאוליתית, שרידי יישוב נמצאו החל מתקופת הברונזה הקדומה (האלף ה-4 לפנה"ס ועד 2200 לפנה"ס בקירוב) ועד לתקופה הצלבנית (המאה ה-13 לספירה). בין הממצאים הארכיאולוגים בתל נמצאו טביעות "למלך" על קנקנים (באופן חריג לצפון הארץ, שכן מקורם בממלכת יהודה) וארון קבורה דמוי אמבטיה מחרס מהמאה ה-7 לפנה"ס, כאשר המת הונח מכווץ על צידו וידיו מכסות את פניו. ארונות דומים לו נמצאו במגידו הסמוכה.

המתחם המבוצר מימי בית עומרי
היישוב העיקרי באתר התקיים בתקופת הברזל. יזרעאל הייתה אתר מרכזי בממלכת ישראל בימי בית עמרי (המאות ה-10-9 לפנה"ס). יזרעאל מוזכרת כמקום מרכזי גם במקרא: שאול המלך בחר ביזרעאל כבסיס למלחמה בפלישתים (שמואל א כ״ט); ביזרעאל הוכיח הנביא אליהו את המלך הישראלי אחאב על הוצאתו להורג של נבות היזרעאלי כדי להשתלט על כרמו (ומכאן הביטוי "הרצחת וגם ירשת", מלכים א כא). יזרעאל מוזכרת גם במרד יהוא (842 לפנה"ס) בה נרצחו 70 בני אחאב וביניהם המלך יורם, בסיפור ישנה התייחסות למגדל ביזרעאל ורחבת שער בה הניח יהוא את ראשיהם של בני אחאב (מלכים ב ט, דברי הימים ב כ״ב).

שטח המתחם המלבני מימי בית עומרי כ-60 דונם והוא מוקף חומת סוגרים. בארבע פינותיו עמדו מגדלי שמירה בעלי יסודות אבן עמוקים. השער היחיד עמד מדרום, ובשלושת הצדדים הנוספים נחצב חפיר עמוק בסלע למטרות הגנה.

לאור מיקומו הגאוגרפי של המבצר והממצא הארכיאולוגי, אוסישקין ו-וודהד שיערו כי המתחם שימש כמרכז הצבאי הראשי של בית עמרי, בעוד שהעיר שומרון שימשה כבירת הממלכה הישראלית. השערתם מקבלת חיזוק מתעודות אשוריות המציינות כי לאחאב היה צבא גדול ובכללו כ-2,000 מרכבות אשר נזקקו למתחם מתאים. בעוד התיאור כנראה מוגזם, עדיין צבאו של אחאב נחשב לגדול ביותר באזור. השערות קודמות במחקר טענו כי יזרעאל הייתה עיר בירה נוספת בממלכת ישראל, בנוסף לזו שבשומרון (החוקר הגרמני אלברכט אלט) או עיר שער לממלכת ישראל מכיוון מזרח (החוקר הדרום אפריקאי אוליבייה).

חורבן המתחם ותולדות האתר לאחר מכן
שכבת החורבן באזור הדרום-מזרחי של המתחם מצביעה ככל הנראה על חורבן העיר בימי חזאל, מלך ארם-דמשק במחצית המאה ה-9 לפנה"ס. אחריו הצטמצמה ההתיישבות באתר, לרבות יישוב ביזנטי וכנסייה מפוארת של מסדר הטמפלרים בתקופה הצלבנית. בחלקו המערבי של התל שכן עד למלחמת השחרור (1948) הכפר הערבי זרעין.

מקורות

אוסישקין, ד. 1996. המתחם המבוצר של מלכי בית עומרי ביזרעאל. ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ספר יוסף אבירם. עמ' 1-14.

אוסישקין, ד. 2010. יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. מס' 139: עמ' 2-11.

Ussishkin, D. & Woodhead, G. 1997. Excavations at Tel Jezreel 1994–1996: Third Preliminary Report, Tel Aviv, 24:1, 6-72.

מודל תלת מימד