מיקום
תל עין גב שוכן במישור החוף הצר שלחוף המזרחי של הכנרת, בתחום קיבוץ עין גב. התל, שאורכו כ-250 מ' ורוחבו כ-120 מ', מתנשא רק מטרים ספורים מעל המישור. הוא סמוך לדרך שעלתה מחוף הכנרת אל רמת הגולן, דרך אפיק (פיק), והמשיכה צפונה לדמשק.

זיהוי
בנימין מזר ומשה דותן הציעו לזהות את האתר עם אפק, העיר שאליה נסוג בן-הדד מלך ארם לאחר תבוסתו לאחאב. השם השתמר בכפר פיק שעל רמת הגולן, אך שם לא נמצאו חרסים מתקופת הברזל, ובתל שורג הסמוך נמצא רק מבצר קטן (20×20 מ'). לכן נראה שהעיר המבוצרת בעין גב מתאימה יותר. הזיהוי אינו ודאי.
היסטוריה
היישוב העיקרי במקום הוא מתקופת הברזל. העיר הקדומה (שכבה 5) הייתה מוקפת חומת לבנים על יסוד אבן, שהוחלפה בחומת סוגרים (שכבה 4), מן המאה ה-10 לפנה"ס. לאחר חורבנה נבנתה עיר חדשה (שכבות 3–2) עם חומה מחוזקת, מן המאות ה-9–8 לפנה"ס, כשהאזור היה בשליטת ארם. אחרי כן יושב המקום גם בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית.
הקשר מקראי
אם הזיהוי עם אפק נכון, זו העיר שאליה יצא בן-הדד למלחמה בישראל, ושאליה נס לאחר תבוסתו, שם "נָפְלָה הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ" (מלכים א' כ', 26–30). אלישע ניבא ליואש מלך ישראל "וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה" (מלכים ב' י"ג, 17).
תולדות המחקר
ב-1961 נערכה במקום חפירה מטעם מחלקת העתיקות והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות בנימין מזר, אברהם בירן, עמנואל דונאייבסקי ומשה דותן. החפירות חודשו ב-1990 בידי משלחת יפנית, במסגרת פרויקט "ארץ גשור" של אוניברסיטת תל אביב, בניהול הירושי קאנאסקי והידאו אוגאווה, ונמשכו בשנים הבאות.
ממצאים עיקריים
הביצורים. חומת סוגרים מן המאה ה-10 לפנה"ס, הדומה לחומות במגידו ובחצור, וחומה מאוחרת יותר שחוזקה מבחוץ.
אורתוסטט וכף קטורת. אבן מגולפת וכף קטורת מאבן מן העיר המאוחרת (שכבה 3).
כתובת "לשקיא". קנקן מן המאה ה-9 לפנה"ס ועליו הכתובת הארמית "לשקיא", כלומר "של המשקה" (שר המשקים), מן הכתובות הארמיות הקדומות בארץ.
מקורות
ראו את תל עין גב על המפהיותר מ־400 אתרים מתקופת המקרא, לפי תקופות ושכבותלפתיחת המפהמצאתם טעות או מידע חסר בערך? כתבו לנו.