תל ג'ת נמצא מתחת לכפר ג'ת שממזרח לחדרה. התל שוכן על גבעות קירטון בתפר בין הרי השומרון ממזרח והשרון במערב. התל תחום במדרון תלול, בגובה של כ-120 מ' מעל פני הים ושוכן בסמוך לדרך הים. הזיהוי המקובל לאתר הוא "גת-פדלה", המוזכרת כאחת הערים על דרך הים שכבש תחותמס השלישי. התל נסקר בשנות השישים והשבעים, לאורך השנים בוצעו בו בעיקר חפירות הצלה וסריקות מטעם הפיקוח של רשות העתיקות. כל אלה מעידים כי ההתיישבות בתל ג'ת התקיימה החל מתקופת הברונזה הקדומה 1 עד לימי הביניים. בין הממצאים הבולטים: חרפושיות מצריות, מגוון כלי חרס מיובאים. במערת קבורה מהתקופה הרומית נמצאו כתובות בעברית-ארמית בהן נכתב "ישוע", "יעקב" ו"רבקה".
מבט על ג'ת ממערב (התל נמצא בחלק הגבוה של הכפר). By ת.ר. Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=25295814
זיהוי האתר ותולדות החפירה
השם "ג'ת" שמר על השם הקדום "גת" אשר היה נפוץ בתקופה המקראית. לרוב התווסף שם נוסף המזהה את מיקומו (לדוגמת "גת-פלישתים"). מקובל לזהות ג'ת עם "גת-פדלה" המוזכרת ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי (1474-1421 לפנה"ס). מחקר פטרוגרפי של מכתבי אל-עמארנה (המאה ה-14 לפנה"ס) הראה שהחימר עליו נכתבו המכתבים שנכתבו על ידי תגי, השליט של עיר בשם "גינתי-כרמל", מקורו באזור ג'ת. פרופ' נדב נאמן טען כי יש לזהות את ג'ת עם העיר "צדפת" המוזכרת בתיאור במסע שישק המצרי ב-925 לפנה"ס.
את האתר סקרו לראשונה רם גופנא ויוסף פורת ב-1968. סקר נוסף התקיים בשנת 1974 על ידי יהודה נאמן. ב-1984 בוצעה באתר חפירת הצלה על ידי אלי ינאי מטעם רשות העתיקות והיא התמקדה במערות קבורה מהתקופה הרומית. חפירת הצלה נוספת במערת קבורה התקיימה בשנת 2000 על ידי רשות העתיקות בראשות כארם סעיד. בשנת 2005 בוצעה חפירת הצלה סמוך לבית העם בכפר ג'ת המודרני. החפירה בוצעה בידי רשות העתיקות בראשות גלעד צינמון ונחשפו בו שרידים לנוכחות בתקופות הברונזה הקדומה 1, 2 והתקופה הביזנטית.
תקופת הברונזה
הממצאים מתקופת הברונזה הקדומה מעידים כי בג'ת היתה פעילות לאורך כל שלבי תקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברונזה הקדומה 1ב ועד תקופת הברונזה הקדומה 3 (בין 3300-2500 לפנה"ס). בין הממצאים יש למנות טסים המוכרים מרחבי הארץ, אשר שמשו להגשת מזון בסעודות, וטביעת חותם המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 2. בדומה לרוב היישובים מתקופות אלו, היישוב בתל ג'ת ניטש בתקופת הברונזה הביניימית (2500-2000 לפנה"ס).
בתקופת הברונזה התיכונה 2 התחדש היישוב באתר שהתרחב ובוצר. במערת קבורה שנחפרה באתר נמצאו כלים שלפי בדיקה פטרוגרפית מקורם במצרים ולבנון. ממצא מיוחד נוסף הוא חרפושית בסגנון המצרי מתקופת השושלת ה-12, עשויה עצם ומתוארכת ל-1550-1750 לפנה"ס.
חרפושית מתקופת הברונזה התיכונה (מקור: רשות העתיקות)
בתקופת הברונזה המאוחרת היתה ג'ת תחת השליטה המצרית. כאמור לעיל, המכתבים שנכתבו על ידי תגי, שליט גינתי-כרמל, נשלחו כנראה מאזור ג'ת. אם אכן מדובר באותו המקום, אז ג'ת היתה עיר מרכזית ששלטה על אזור השרון ודרום הכרמל לפחות במאה ה-14 לפנה"ס. בחפירות התגלה קיר מתקופת הברונזה המאוחרת, על פי הממצאים נראה כי המבנה הושמד בשריפה. סמוך לקיר התגלו שתי חרפושיות מצריות המתוארכות לשושלת הפרעונית ה-19 (המאה ה-13 לפנה"ס). מכלול כלי החרס מהתקופה מצביע על שגשוג ומסחר בינלאומי אשר הסתיימו ככל הנראה בחורבן של מסעות המלחמה המצריים.
תקופת הברזל
מתקופת הברזל 1 נמצא בתל ג'ת מבנה מסיבי ופיטס כמעט שלם המקביל לממצא בתילים נוספים באזור (תל קיסן, תל חרשים). מתקופת הברזל 2א' נראה המשך שימוש במבנה מהתקופה הקודמת ונמצאו קנקני רכס ואבן שחיקה מבזלת, כמו גם אבן גולל של בור מים. הממצאים הרבים בתל מתקופה זו מעידים על התרחבות ושגשוג המקום לאורך כל תקופת הברזל. כמה מהחוקרים הציעו כי בני מנשה התיישבו במקום כבר בתקופת הברונזה המאוחרת וכי התל היה נתון למאבק שליטה מתמיד עם גויי הים.
התקופות הקלאסיות
עדויות לנוכחות בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית מצויות בתל אך לא נחפרו עקב כיסוי התל במבנים מודרניים ושוד העתיקות לאורך השנים. ד"ר יוסף פורת מרשות העתיקות חפר מערות קבורה רומיות ב-1988 במסגרת חפירת הצלה, ומצא שהיו בשימוש מהמאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-3 לספירה. באחת המערות נמצאה כתובת בעברית-ארמית. כתובת אחת הינה בעלת שורה אחת ובה כתוב "ישוע" והכתובת השנייה בעלת שתי שורות: "יעקב" ומתחת "רבקה" הכתובות מציינות לדעת החופר את שמות הנקברים במקום.
במערה נוספת שעברה שוד מסיבי התגלו כתובות ביוונית. כל הכתובות הם שמות עבריים, הרודיאניים, יוונים ורומים של הנקברים במקום. פרופ' אריה כשר טען כי על פי השמות נקברו במקום כ-42 איש ואישה בחלוקה שווה. השמות הובילו את כשר להציע כי בתקופה הרומית היה היישוב בעל צביון יהודי בולט. בניפוי עפר נתגלו תכשיטים אשר נקברו עם המתים, כלי זכוכית ומטבעות מהמאה הרביעית לספירה.
מקורות
ינאי, א. פורת,י. כשר, א. 1999. שרידים ארכיאולוגיים בג'ת. עתיקות 37. עמ' 1-78.
אבו חמיד, א. 2012. תל ג'ת. חדשות ארכיאולוגיות 124.
צינמון, ג. 2011. ג'ת. חדשות ארכיאולוגיות 123.
כארם, ס. 2006. ג'ת. חדשות ארכיאולוגיות 118.
ברנדל, ב. 1999. שתי חרפושיות רעמססיות מג'ת (תל גת-כרמל). עתיקות 37. עמ' 17*-22*.