עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה. מיקומה המשוער הוא בתל המצוי דרומית למושב אדרת, על גבעה ברום 439 מטר מעל פני הים.
עדולם מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך, בעיקר בסיפורי דוד. כשדוד נמלט מפני שאול המלך, הוא מצא מקלט במערת עדולם, השוכנת בסמוך לעיר. המערה הייתה מבצר טבעי, והיא סיפקה לדוד מקום מסתור בטוח.
עדולם הפכה גם למקום התכנסות לחסידי דוד. לאחר שדוד הרג את גוליית, הגיעו לעדולם אנשים רבים שנרדפו על ידי שאול כדי להצטרף לדוד. אנשים אלו כללו "כל מי שהיה במצוקה וכל בעל חוב וכל מר בנפשו" (שמואל א' כב, ב).
בסופו של דבר הפך דוד למלך ישראל, אך הוא מעולם לא שכח את עדולם. הוא חזר לעיר מספר פעמים, ואף בנה בה ארמון. עדולם המשיכה להיות עיר חשובה בתקופת מלכי יהודה, והיא הוזכרה בספרי דברי הימים ונחמיה.
מיקומה המדויק של עדולם אינו ידוע בוודאות, אך משערים שהוא ממוקם ליד הכפר המודרני ח'רבת עדילה, שנמצא כ-13 קילומטרים מערבית לבית לחם. האתר נחפר על ידי מספר ארכיאולוגים, אך לא נמצאה עדות ברורה לעיר עדולם. עם זאת, האתר מכיל מספר מערות, שייתכן ששימשו את דוד וחסידיו.