חניון גבעתי הוא אתר ארכיאולוגי הממוקם בתוך שכונת עיר דוד המודרנית ליד העיר העתיקה של ירושלים, מה שבעבר היווה המדרון המערבי של עיר דוד הקדומה. האתר נקרא כך משום שבעבר שימש בתור חניון, ובו התרחש פיגוע במסגרת טקס השבעה של חיילי גבעתי בכותל המערבי בשנת 1986. מתחם האתר מתפרס על פני שטח של כ-80 מ"ר. יש לציין שחלק מהמתקנים שהתגלו במקום ממשיכים אל מעבר לתחומי האתר, אך אין כרגע תכנון להרחיב את שטח החפירה על מנת לגלות אותם במלואם.
תולדות המחקר באתר
חלק קטן מהאזור שלימים יהפוך להיות חניון נחפר על ידי הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון מטעם רשות העתיקות הירדנית בשנים 1967-1963. בשנת 2003 נערכה עונת חפירה בשטח שדרומית־מזרחית לחפירה של קניון על ידי רוני רייך ואלי שוקרון מטעם רשות העתיקות, במסגרת פרויקט חפירות רחב בירושלים שהתקיים בשנים 2010-1995. בשנת 2007 נפתח פרויקט חפירות הצלה ארוך-טווח במתחם, במסגרתו הורחבו החפירות לכל שטח החניון. בשנים 2016-2007 החפירות נוהלו על ידי דורון בן-עמי ויאנה צ'חנוביץ. משנת 2017 מתנהלות חפירות באתר של משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בניהולם של יובל גדות ויפתח שלו.
תקופת ממלכת יהודה (המאה ה-9 ועד 586 לפנה"ס)
ההתיישבות באתר החלה בשלבים המוקדמים של תוקפת הברזל 2 (המאה ה-9 או ראשית המאה ה-8 לפנה"ס), דבר הבא לידי ביטוי במבנה מגורים שנמצא באתר ושורה של תעלות חצובות מסתוריות שמטרתן עדיין לא חוורה, אך כנראה מלמדות על פעילות תעשייתית מלכותית או מקדשית. אלו הם ימיה הראשונים של ממלכת יהודה, שירושלים היתה בירתה. הפעילות באתר התרחבה בשלהי תקופת הברזל 2ב'-2ג' (סוף המאה ה-7-ראשית המאה ה-6 לפנה"ס) עם בנייתם של בתי מגורים נוספים ומבנה ציבור גדול שכנראה שימש כארכיון תעודות או מחסן סחורות עשיר. המבנה חולק למספר חדרים שאולי ניתן להגדיר כ'לשכות'. במרכז החדר המערבי ניצבו אומנות מונוליתיות גדולות שכנראה נועדו לשאת את רצפת הקומה השנייה של המבנה. בחדר השני התגלו קערות וקעריות רבות, ובחדר השלישי שורה של קנקנים שהכילו שרידי מוצר יוקרה: יין מתובל בווניל. ממצאים נוספים מהמבנה כוללים: חותם עשוי אגט עם הכתובת 'לאכר בן מתניהו', בולה עם הכתובת 'לנתנמלך עבד המלך', שאולי זהה לאחד משריו של יאשיהו (מלכים ב' כ"ג, י"א), ולוחיות שנהב מעוטרות. כל שלושת החדרים היו מלאים במפולות אדירות של אבנים, אפר ועצים שרופים שמלמדים שהמבנה חרב בזמן החורבן הבבלי של ירושלים (586 לפנה"ס).
האתר בתקופה הפרסית וההלניסטית
מעט שרידים מהתקופה הבבלית עשויים ללמד על פעילות דלה באזור זמן קצר לאחר חורבנו. התיישבות חוזרת החלה בראשית התקופה הפרסית (שלהי המאה ה-6 או ראשית המאה ה-5 לפנה"ס). התיישבות זו התרכזה באזור החורבות, ובאה לידי ביטוי במספר מבנים פשוטים שנבנו על גבי מבנים מתקופת הברזל. כנראה שגם בתקופה זו תושבי האתר היו בני מעמד גבוה, דבר המתבטא בממצא עשיר של עצמות דגים מסוגים שונים, חלקם מיובאים, וכן שבר של 'קנקן בס' שיוצר בסביבת ירושלים. טיפוס כלי זה אופייני בתקופה הפרסית בעיקר למצרים ולמישור החוף.
אין ידוע האם התקיימה באתר פעילות בראשית התקופה ההלניסטית, אך בסוף המאה ה-3 לפנה"ס נבנו מבנים רבים באתר. כנראה שגם בתקופה זו התגוררו באתר אנשים מבני המעמד הגבוה, דבר המתבטא בבניית גזית ומספר תכשיטי זהב שהתגלו בשכבה זו. מן המאה ה-2 לפנה"ס התגלה מבנה מבוצר שיש אשר הציעו לזהות אותו עם החקרא הסלווקית, אך אין זה מוסכם על כולם. ההתיישבות באתר המשיכה ברציפות עד התקופה העבאסית (750-אמצע המאה ה-11 לסה"נ).
מקורות:
י' שלו ואחרים, 'חדשות מהחפירות תחת חניון גבעתי: מתקני התעלות הייחודיים ושאלת צמיחתה של ירושלים המאה הט' לפסה"נ', בתוך: י' שלו ואחרים (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה טז (תשפ"ד), עמ' 85-63.
י' שלו ואחרים, 'חפירות חניון גבעתי: ארבע שנות חפירה מחודשת (2020-2017)', קדמוניות נה (תשפ"ג), עמ' 35-24.
D. Ben-Ami and others, Jerusalem: Excavations in the Tyropoeon Valley (Giv’ati Parking Lot) I, Jerusalem 2013.