מקום
מרשה ממוקמת בחלק הדרומי של השפלה, אזור של גבעות נמוכות במרכז ישראל. האתר כולל גם עיר עליונה, הממוקמת על תל, וגם עיר תחתונה עצומה על המדרונות המקיפים אותה.
זיהוי
מרשה מזוהה עם העיר המקראית בעלת אותו השם, המוזכרת בתנך. העיר מילאה תפקיד משמעותי בתקופה ההלניסטית והיא ידועה במתחמים התת-קרקעיים הנרחבים שלה.
היסטוריה והקשר תנ"כי
מרשה מוזכרת בתנ"ך כעיר בשטח יהודה (יהושע ט"ו:44) והיא ידועה בכיבושה על ידי האשורים ואחר כך על ידי החשמונאים. העיר פרחה במהלך התקופה ההלניסטית, במיוחד במאות ה-3 וה-2 לפנה"ס, לפני כיבושה על ידי יוחנן הורקנוס הראשון בשנת 111 לפנה"ס, מה שהוביל לשקיעתה.
חפירות
חפירות במרשה נערכו על ידי מספר ארכיאולוגים, בהם פ.ג' בליס ור.א.ש. מקליסטר בתחילת המאה ה-20, ובאופן נרחב יותר על ידי א. קלונר מ-1989 עד 2001 מטעם רשות העתיקות. חפירות אלו חשפו את המתווה העירוני המורכב של העיר, לרבות ביצוריה, אזורי המגורים ומתחמים תת-קרקעיים נרחבים.
ממצאים
- העיר העליונה: העיר העליונה, המתוארכת למאה ה-2 לפנה"ס, הונחה על פי תכנית אורתוגונלית עם רחוב ראשי מזרח-מערבי המחלק אותה למגזרות דרומית וצפונית. נחשפו חומות הביצור של עיר זו, יחד עם שכבות מתקופת הברזל מתחת לעיר ההלניסטית.
- עיר תחתית: העיר התחתית הכילה מתקנים תת-קרקעיים ומבנים רבים מעל פני הקרקע, שהרחיבו את השטח העירוני של מרשה. חפירות באזור 61 חשפו מבנים שנבנו סביב חצרות מרכזיות, עם ממצא עשיר הכולל כלי חרס, משקולות נול, פסלונים ומטבעות המתוארכים לסוף המאה ה-2 לפנה"ס.
- חפצים: האתר הניב את אחד המכלולים ההלניסטיים העשירים ביותר בלבנט, כולל אלפי מנורות שמן, כלי חרס, אוסטרקה יוונית, קליעי עופרת ומשקולות עופרת. הממצאים הבולטים כוללים פסלוני חרס, משקלים, חותמות ועדויות לפעילות מסחרית.
מקורות
Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 3-Israel Exploration Society (1993)