תל ג'נין, המכונה גם 'תל את-תל', 'תל אנ-נאוואר' (=תל צוענים) ו'מג'נה' (=בית קברות), הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בלב העיר ג'נין, בקצה הצפוני של השומרון. התל זוהה לראשונה על ידי ראש מחלקת העתיקות המנדטורית פיליפ גאי בשנת 1926. במשך כמעט 100 השנים שעברו מאז, רוב התל נהרס בהדרגה במסגרת בנייה מקומית, ורק חלק קטן ממה שנותר נחקר. הגודל המקורי המשוער של התל הוא כ-30 דונם. חוקרים רבים הציעו לזהות את ג'נין עם עיר הלויים המקראית עין גנים (יהושע י"ט, כ"א; כ"א, כ"ט), אולם יש הסוברים שיש לזהות את עין גנים עם ח'רבת בית ג'ן שליד יבנאל. עם זאת, מוסכם על רובם-ככולם שיש לזהות את ג'נין עם בית הגן, דרכו עבר אחזיה מלך יהודה בעת בריחתו מיהוא בן נמשי (מלכים ב' ט', כ"ז).
תולדות המחקר באתר
האתר נסקר לראשונה על ידי יוסף פורת בשנת 1968 במסגרת השלמות שערך לסקר החירום שנערך ביהודה, שומרון והגולן לאחר מלחמת ששת הימים. כעבור שנה נסקר האתר שוב על ידי נחמיה צורי. בשנים שלאחר מכן נערכו באתר מספר חפירות הצלה מצומצמות מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה. בשנים 1983-1977 שולי התל נחפרו על ידי משלחת מאוניברסיטת בירזית בראשות הארכיאולוג האמריקאי אלברט גלוק. גלוק נרצח על ידי מתנקש אלמוני בשנת 1992, טרם הספיק לפרסם את הדו"ח המלא של החפירה. חלק מתלמידיו פרסמו מחקרים נקודתיים על החפירה במשך השנים שלאחר מכן, אך דו"ח סופי טרם פורסם. בשנת 2003 או 2004 נחפר קבר קדום בסביבת התל על ידי רשות העתיקות הפלסטינאית, וככל הנראה התקיימה גם חפירה נקודתית בתל עצמו בתקופה זו. בשנים 2017-2016 מצב האתר נבדק פעמיים על ידי מאיר רוטר מאוניברסיטת בר-אילן.
האתר מהתקופה הנאוליתית עד תקופת הברונזה
תל ג'נין יושב לראשונה בצורה מצומצמת בתקופה הנאוליתית הקדם-קירמית (6000-7500 לפנה"ס), אז כנראה פעלה באתר חווה חקלאית, שאולי ניהלה קשרי מסחר בינלאומיים. כנראה שהייתה פעילות מסוימת בתקופה הכלקוליתית (3700-4500 לפנה"ס). בראשית תקופת הברונזה הקדומה 1 (סביב 3700 לפנה"ס) התל הוגבה באופן מלאכותי על מנת למנוע הצפות. במשך תקופה זו התל ננטש ויושב מחדש מספר פעמים, עד אשר ננטש לטווח ארוך סביב 3300 לפנה"ס. טרם נמצאו עדויות ברורות ליישוב באתר מתקופת הברונזה הביניימית והלאה, אך ייתכן שהאתר היה מבוצר בתקופת הברונזה התיכונה, והתגלו מספר חרסים מתקופות אלו המלמדים על פעילות בהיקף לא ידוע.
לדעת חלק מהחוקרים ג'נין מזוהה עם 'קינה', עיר המוזכרת ברשימת ערים כנעניות שנכבשו על ידי תחותמס השלישי מלך מצרים (ראשית תקופת הברונזה המאוחרת, אמצע המאה ה-15 לפנה"ס). בנוסף, חוקרים רבים מזהים את תל ג'נין עם 'גינה', המוזכרת במכתבי אל-עמרנה (שלהי המאה ה-14 לפנה"ס) בתור עיר שאנשיה כנראה הרגו את לָבָּאיה מלך שכם ולכן הותקפה על ידי בניו, שכנראה היו קשורים אל העפירו. האתר בוודאות נושב מחדש במאה ה-13 לפנה"ס. לתקופה זו יש לשייך גרזן מברונזה, עגיל זהב ובקבוק זכוכית.
האתר בתקופת הברזל והלאה
האתר המשיך להתקיים בראשית תקופת הברזל 1 (המאה ה-12 לפנה"ס). ייתכן שבתקופה זו חלק מיושבי האתר עסקו בדיג רכיכות. כמו כן, כנראה שבתקופה זו יושבי האתר קיימו קשרי מסחר, הבאים לידי ביטוי בכלים קפריסאים ופלשתיים. ממצאים נוספים מתקופה זו כוללים בתים, מחט מברונזה, אבן שחיקה מבזלת וכלים ישראליים (אך זהות יושבי האתר בתקופה זו אינה ידועה). בשלהי המאה ה-12 שולי התל נעזבו ויושבו מחדש רק בתקופה הביזנטית. היישוב באתר בתקופת הברזל 2 כנראה התחדש בראש התל (אזור שלא שנחפר). התגלו מספר חרסים מתקופה זו, וכן מהתקופה הפרסית, ההלניסטית והלאה (המאה ה-10 לפנה"ס והלאה).
מקורות
י' פורת, סקר שומרון ב' [כת"י שלא פורסם, נמצא אצל המחבר], 1968.
נ' צורי, נחלת יששכר: סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי, ירושלים תשל"ז.
A. Glock, ‘Jenin’, in: Anchor Bible Dictionary, 3, pp. 678-680.
A. Glock, ‘News from the Field: Excavations in Jenin’, The Biblical Archaeologist 40 (1977), p. 99.
H. J. Salem, Early Bronze Age Settlement System and Village Life in the Jenin Region/Palestine: A Study of Tell Jenin Stratigraphy and Pottery Traditions (Ph.D. dissertation, Universiteit Leiden), 2006.