תל יבנה

מיקום

תל יבנה הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בדרום מערב ישראל, כ-10 קילומטרים דרומית לתל אביב. הוא ממוקם על ראש גבעה המשקיף על נחל שורק והים התיכון. האתר משתרע על שטח של כ-15 דונם ומוקף בשכונות מגורים מודרניות.

זכויות יוצרים: Ori~ – נוצר על־ידי מעלה היצירה, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10735256

זיהוי

תל יבנה מזוהה עם העיר העתיקה יבנה, שהוזכרה במקורות מצריים מהמאה ה-19 לפני הספירה. העיר מוזכרת גם בתנ"ך כאחת הערים הכנעניות שנכבשו על ידי יהושע. יבנה המשיכה להיות עיר חשובה לאורך כל תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית.

היסטוריה

ליבנה היסטוריה ארוכה ועשירה המתוארכת מהתקופה הכלקוליתית (בערך 4500-3500 לפני הספירה). העיר הייתה מיושבת ברציפות במשך למעלה מ-3,000 שנה, וההיסטוריה שלה משקפת את הנוף הפוליטי והתרבותי המשתנה של האזור.

בתקופת הברזל (בערך 1200-586 לפנה"ס) הייתה יבנה עיר מבוצרת שמילאה תפקיד חשוב בהגנה על ממלכת הפלשתים. העיר הייתה גם מרכז למסחר ותעשייה, ותושביה ייצרו מגוון סחורות, לרבות כלי חרס, עבודות מתכת וטקסטיל.

לאחר חורבן הממלכה הפלשתית על ידי האימפריה הניאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה, עברה יבנה לשלטון בבל. העיר המשיכה להיות מיושבת בתקופה זו, אך אוכלוסייתה ירדה באופן משמעותי.

בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) חזרה יבנה לחשיבותה כמרכז אזורי. העיר נבנתה מחדש והתבצרה, ואוכלוסייתה גדלה. יבנה הפכה גם למרכז לימוד יהודי, ומסופר כי הסנהדרין, בית הדין היהודי העליון, הועברה לעיר לאחר חורבן בית שני בירושלים בשנת 70 לספירה.

תחת השלטון הרומי (בערך 63 לפנה"ס-330 לספירה), המשיכה יבנה להיות עיר משגשגת. הרומאים בנו חומה חדשה סביב יבנה, וכן בנו מספר מבני ציבור, בהם מרחצאות, תיאטראות ומקדשים. יבנה נותרה בתקופה זו מרכז חשוב ללימוד ותרבות יהודית, ומסופר כי האקדמיה הרבנית נוסדה בעיר לאחר חורבן ירושלים.

לאחר כיבוש האזור המוסלמי במאה ה-7 לספירה, ירדה חשיבותה של יבנה. העיר ננטשה לבסוף בתקופה הממלוכית (בערך 1250-1517 לספירה).

חפירות

תל יבנה נחפרת לסירוגין מאז סוף המאה ה-19. החפירות הנרחבות ביותר נערכו בשנות ה-50 וה-60 על ידי רשות העתיקות. חפירות אלו חשפו מידע רב על ההיסטוריה של העיר, לרבות מתווה שלה, ביצוריה ומבני הציבור שלה.

לאחרונה נערכו חפירות בתל יבנה על ידי צוות מאוניברסיטת תל אביב. חפירות אלו התמקדו בתקופות הכלקוליתית ותקופת הברזל, והן חשפו תובנות חדשות על ההיסטוריה המוקדמת של העיר.

ממצאים

החפירות בתל יבנה העלו שלל עשיר של ממצאים ארכיאולוגיים, לרבות כלי חרס, עבודות מתכת, תכשיטים ומטבעות. ממצאים אלו סייעו לשפוך אור על כלכלת העיר, רשתות המסחר שלה והשפעותיה התרבותיות.

אחד הממצאים החשובים מתל יבנה הוא מספר רב של כבשני חרס. כבשנים אלו שימשו לייצור כלי חרס לשימוש ביתי ומסחרי כאחד. הכבשנים מספקים עדות לתעשיית החרס הפורחת של העיר.

ממצא חשוב נוסף מתל יבנה הוא מספר רב של מטבעות. מטבעות אלו מתוארכים למגוון תקופות, מהתקופה הפרסית ועד לתקופה הממלוכית. המטבעות מספקות עדות לרשתות המסחר של העיר ולמזלה הפוליטי המשתנה.

החפירות בתל יבנה חשפו גם מספר מבנים חשובים, ביניהם מקדש, תיאטרון ובית מרחץ. מבנים אלו מספקים עדות לעושר העיר ולתחכום שלה.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 new-Israel Exploration Society (2008)