תל מלחתה - ארכאולוגיה מקראית

מקום
תל מלחתה ממוקם במדבר הנגב, בגדה הדרומית של נחל מלחתה, בסמוך למפגש שלו עם נחל באר שבע. האתר, הידוע במקורות המים השופעים שבו, היווה מרכז אדמיניסטרטיבי וכלכלי לבדואים מקומיים ושימש גם כבית קברות מרכזי.

מאת בנו רותנברג /אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=114099924

זיהוי
זהותו המקראית של האתר שנויה במחלוקת. היא הוצעה כמולדה (יהושע ט"ו:26, 19:2; דברי הימים א' ד:28), חורמה (במדבר י"ד:45, כ"א:3; דברים א:44), או "ערד בית ירוחם". קרבתו לחורבת עוזה (המזוהה עם רמות-נגב) מעידה על קשר אפשרי עם בעלת-באר (יהושע יט, ח), הידוע גם בשם בעלות (יהושע ט"ו, כ"ד).

היסטוריה והקשר תנ"כי
ההיסטוריה של תל מלחתה משתרעת מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברונזה הקדומה, עם ישוב משמעותי בתקופת הברונזה התיכונה IIB בתקופת הברזל (מאות 10-6 לפני הספירה). האתר היה מבצר בתקופת הברונזה התיכונה, ככל הנראה קשור ליישוב גדול על הגדה הנגדית של הוואדי. בתקופת הברזל הגיעה תל מלחתה לשיא התפתחותה, עם עיר מוקפת חומה המשתרעת על פני כ-3.7 דונם.

חפירות
שתי עונות של חפירות נערכו בשנים 1967 ו-1971, בראשות מ' כוכבי. שבע עונות נוספות (1990, 1992–1995, 1998, 2000) נערכו על ידי משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ביילור, בניהולם של א' בית-אריה וב' קרסון. חפירות אלו התמקדו בחלקו התחתון של התל ובראש המדרון המזרחי של החלק הגבוה.

ממצאים

Israel Museum, CC0, via Wikimedia Commons

חרס

כלי חרס מתקופת הברזל: חלק ניכר מהכלים שנמצאו מתוארך מסוף המאה ה-8 ועד תחילת המאה ה-6 לפנה"ס (תקופת הברזל IIB ו-IIC). זה כולל סוגים שונים הנפוצים באתרי הנגב.
חיקוי כלי ארמון אשורי: כ-50% מהקערות שהתגלו מסווגות כ"כלי ארמון אשורי חיקויים".
סירי בישול אדומיים: לסירי בישול רבים יש פיות רחבים, ללא צוואר ושוליים מדורגים, הדומים לכלי אדומיט בשל תכולת אבן החול הנובית בבד שלהם.
מקור אדומי מפורש: חלקי חרס מסוימים, כולל קדרה מעוטרת עם זיזים משולשים וצנצנת עם קווים גיאומטריים אדומים, הם ממקור אדומי מפורש.
כתובות
אוסטרקה וחתכים: 12 כתובות התגלו, בעיקר באזור H. אלה כוללות אוסטרקה מקוטעת וחתכים, שחלקם זוהו ככתובים אדומיים.
ממצאים קטנים
פסלוני חימר: נמצאו למעלה מ-20 פסלוני חימר, בהם פסלון בולט המתאר גבר מנגן בחליל כפול, עם עקבות צבע על הפנים. צלמית זו מראה קווי דמיון לפסלון שנמצא בחורבת קיטמית.
משקולות שקליות: התגלתה קבוצה גדולה של משקולות שקליות, חלקן כתובות. משקל ייחודי אחד לא מסומן שווה 130 שקלים.
חותמות: מספר כלבי ים, בהם שתי חרפושות מתוארכות למאה ה-7 לפני הספירה, וטבעת חותם שלמה הנושאת תמונת יען.
מזבחות קטנים: נמצאו מספר מזבחות קטנים, חלקם מעוטרים בחריטה.
רהיטי עץ ושיבוצי עצמות: שרידים מוגזים של רהיטי עץ, כולל רגל מגולפת, וכמה עשרות שיבוצי עצם, מרמזים על עושרם של תושבי העיר.
מאפיינים אדריכליים
ביצורים: העיר מתקופת הברזל IIB–C הייתה מוקפת חומת לבנים ברוחב 3.5 מטר עם מגדלים בולטים. בשטח F נחשף הקיר לגובה של כ-3 מטרים.
מבנים: בחפירות באזור F נחשפו מתחמי מבנים, חצרות ורחוב, כאשר כמה מבנים ניגשים לחומת העיר. צוינו שתי שכבות (IV ו-III), המציגות גם שינויים אדריכליים וגם המשכיות לאורך זמן.
מבנה עמודים: בשטח A נחשפו שלבים מאוחרים יותר של מבנה עמודים המצביעים על שימושו מהמאות ה-10 וה-9 לפני הספירה (שכבה V) ועד לעיר האחרונה של שכבה III.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 new-Israel Exploration Society (1993,2008)