מיקום
תל אל-פארעה (דרום) ממוקם בדרום-מערב ישראל, כ-24 ק"מ מדרום לעיר עזה וכ-30 ק"מ מערבית לבאר-שבע. האתר שוכן על מצוק לֶס מעל גדות נחל בשור והוא מתנשא לגובה המאפשר שליטה אסטרטגית על סביבתו.
זיהוי
שם האתר בערבית, "תל אל-פארעה" או "תל אל-פאריה", משמעותו "תל גבוה". הזיהוי ההיסטורי של האתר שנוי במחלוקת:
- סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי זיהה אותו עם בית-פלט המקראית.
- ויליאם פוקסוול אולברייט הציע כי מדובר בשָרוּחֶן, אך השערה זו נדחתה מאוחר יותר על ידי קמפינסקי ושיאה.
- נעמן הציע כי מדובר בשוּר המקראית.
- קנוף ונימאן מזהים אותו עם ציקלג המקראית.
היסטוריה של החפירות
האתר נחשף לראשונה על ידי פלינדרס פיטרי ב-1928–1929 במסגרת המשלחת הבריטית לאגיפטולוגיה. פיטרי חפר בעיקר קברים, אך הממצאים לא שויכו ישירות לשכבות היישוב.
ב-1978 בוצעו באתר חפירות הצלה על ידי רודולף כהן.
בין השנים 1998–2002 נערכו חפירות מחודשות בהובלת גונאר להמן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם תמי שניידר מאוניברסיטת קלרמונט בקליפורניה, ובשיתוף עם הרמן מיכאל נימאן מאוניברסיטת רוסטוק, גרמניה. מטרת החפירות הייתה להבין טוב יותר את סטרטיגרפיית האתר ולחבר בין ממצאיו של פיטרי לבין הידע הארכיאולוגי העדכני.
מפת טיולים
ממצאים עיקריים
האתר היה מיושב כמעט ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה II (כ-1750 לפנה"ס) ועד התקופה הרומית. הממצאים המרכזיים כוללים:
- ביצור מסיבי מהתקופה הברונזית התיכונה – חומה עם סוללה עפרית, בדומה לאתרים סמוכים כמו תל ג'מה.
- ראיות להתיישבות מצרית בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (המאה ה-13 וה-12 לפנה"ס), הכוללות מבנים מנהלתיים מצריים ומערכת יישובים לאורך נחל בשור.
- אדריכלות מתקופת הברזל II (המאה ה-9 לפנה"ס), כולל מערכת ביצור חדשה שנבנתה באתר והמשיכה להתקיים לתוך תקופת הברזל המאוחרת.
- חרסים מתקופות שונות, כולל קרמיקה פלשתית מתקופת הברזל והתקופות ההלניסטית והרומית.
- אוסטרקון מתקופת הברזל IIA, הכולל כתובת שעשויה להעיד על מערכת אדמיניסטרטיבית באזור