העיר הקדומה דור מזוהה כיום עם תל דור (בערבית: חירבת אל בורג') ששטחו כ-250 דונם, וגובהו כ-14 מ' מעל פני הים. הזיהוי מבוסס על מקורות יווניים ולטיניים הממקמים את העיר כ-7 מיילים מצפון לקיסריה והיא שוכנת על חוף הים התיכון ובמערבה שלושה מפרצים טבעיים. בימי קדם ככל הנראה האתר היה מוקף מים פרט לרצועה צרה שחיברה אותו לחוף. מיקום זה הפך את דור לשער כניסה ויציאה ימי חשוב בארץ ישראל, ולעיר עשירה תרבותית ומסחרית, דבר הניכר בממצאים הארכיאולוגים.   

העיר דור מוזכרת במקרא בסיפורים על ראשית ישראל: לראשונה מופיעה בפרשת כיבוש הארץ כאחת מערי כנען שנכבשו; בתקופת השופטים כעיר בנחלת מנשה, אולם בני-ישראל לא ישבו בה; וכעיר בממלכת שלמה. דור מוזכרת גם במקורות מצריים: בכתובת של רעמסס ה-2 (המאה ה-13 לפנה"ס) וב"מגילת ון-אמון" מהמאה ה-12 לפנה"ס, שם היא מזוכרת כעיר נמל חזקה. יושבי העיר נקראו "ס-ק-ל", שמה של קבוצה הקשורה לפלישות מהים למצרים במאה ה-12 לפנה"ס שהתגוררו לאורך החוף הכנעני, מצפון לפלשתים ומדרום לשרדן.  

תולדות המחקר
המחקר בדור החל בשנות ה-20 בראשות ג'ון גרסטנג מטעם בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. חפירות נוספות נערכו בשנות ה-50 בראשות יוסף ליבוביץ, וב-1979-1983 בראשות קלודין דופן, מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים. בין 1980-2000 נערכו חפירות בראשות אפרים שטרן מטעם האוניברסיטה העברית, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ומכונים נוספים מהארץ והעולם. החל מ-2003 מתנהלת חפירה בראשות אילן שרון מטעם האוניברסיטה העברית ואילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

העיר הכנענית בדור (עד המאה ה-12 לפנה"ס)
היישוב בדור החל בעיר נמל המתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה. החפירות חשפו שרידי בנייה, ובעיקר חרסים של כלים מקומיים ומיובאים מקפריסין וממצרים. העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (המאות ה-15-13 לפנה"ס) היא בגדר תעלומה. על אף אזכורה כעיר כנענית חשובה, לא נמצאו שרידי בנייה מתקופה זו. אם זאת, נחשפו חרסים, חלקם מיובאים מקפריסין ומיקנה, וחרפושיות, ובמחקרים תת-ימיים זיהו שימוש ברציפי נמל בנויים סביב המאה ה-13 לפנה"ס.

עיר נמל פניקית (המאות ה-11-10 לפנה"ס)
נראה כי במאות ה-12-11 לפנה"ס, בהן מתרחש מסעו האמור של ון-אמון, התקיים בדור ישוב מבוצר, שנחרב בשרפה. כבר במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס נבנתה מחדש העיר כמרכז מסחר ענף, בתקופה בה ברוב הים התיכון הצטמצם המסחר. נחשפו מבני מגורים וציבור עם כלי חרס ייחודיים ולוחית שנהב, שמקורם בפיניקייה או קפריסין. בהמשך הורחבה העיר ונבנתה חומה חדשה. 

עיר נמל ישראלית (המאות ה-9-8 לפנה"ס)
במאה ה-9 ככל הנראה עברה דור לשלטון ממלכת ישראל. לעיר היו ביצורים ושער "ארבעה תאים" בדומה לשער במגידו. ב-732 כבש המלך האשורי תגלת-פילסר ה-3 את אזור החוף של ממלכת ישראל, וב-720 נכבשה הממלכה כולה בידי סרגון ה-2. דור הפכה לעיר הבירה של פחוות "דורו", ושימשה את האשורים כעיר נמל חשובה. השער הישראלי הוחלף בשער שני-תאים בסגנון אשורי, ובאתר נמצאו כלים וחותמות אשוריים, כמו גם כלים ופריטי אמנות (ביניהם שנהבים וצלמיות), בסגנון פניקי. 

פריחה תחת כיבוש – התקופה הפרסית (המאות ה-6-4 לפנה"ס)
בתקופה הפרסית עברה דור לידי ממלכת צידון ופרחה. ניכרים בה השפעות תרבותיות פיניקיות ויווניות. נבנתה עיר מתוכננת היטב עם מבנים מרשימים בסגנון בנייה פניקי, ופעלו בה תעשיות מתכת, צבע הארגמן היוקרתי, ואולי אף זכוכית. הממצאים מהעיר כללו כלי חרס, צלמיות, פסלי אבן, תכשיטים ומטבעות מפיניקייה ויוון, כמו גם כתבים בפיניקית וביוונית.

התקופה ההלניסטית (המאות ה-4-1 לפנה"ס)
בתקופה ההלניסטית מוזכרת דור בכתבים כפוליס קטנה אך חשובה, המבוצרת היטב וקשה לכיבוש. העיר ההלניסטית שימרה את התוכנית העירונית מהתקופה הקודמת, את סגנון הבניה הפיניקי ואת התעשייה, לרבות תעשיית הארגמן, וניבנו בה מקדשים. התרבות החומרית שנמצאה מראה אף היא שילוב פיניקי ויווני. במהלך התקופה נפלה העיר לידי החשמונאים והייתה תחת מרותם עד לכיבוש הרומי, שלאחריו המשיכה להתרחב. העיר שימשה את הרומאים בתקופת המרד הגדול (66-70 לספירה), אולם במאה ה-3 לספירה הצטמצמה לכדי כפר. במאות ה-4-7 לספירה עבר הישוב מזרחה לתל והפך למרכז נוצרי, שלבסוף ניטש. בימי הביניים נבנתה על התל מצודת שמירה קטנה.

מודל תל ממדי

מקורות

וקסמן, ש. & רווה, ק. (1992). דור-ים. מתוך א. שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרטא ירושלים.

שטרן, א. (1992). דור. מתוך א. שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרטא ירושלים.

Stern, E. (1995). Excavations at Dor, Final Report [Monograph]. Qedem Reports 1.

Tel Dor Excavation Project website. Retrieved May 11, 2023. https://dor.huji.ac.il/index.html