מקום:

תל חברון שוכן על שלוחה משנית של ג'בל רומיידה, הצופה על העיר חברון מדרום. האתר ממוקם אסטרטגית ליד מעיין (עין יהודה) ושטח חלקות מעובדות בבקעת חברון. למרות חשיבותו ההיסטורית המשמעותית, מבחינה טופוגרפית, התל אינו ניתן להגנה בקלות מכיוון שהוא נשלט בדרום מערב על ידי ג'בל רומיידה.

גודל ומבנה:

הפסולת על התל משתרעת על שטח של כ-17 דונם. עם זאת, השטח האמיתי של העיר העתיקה היה ככל הנראה לא יותר מ-12 דונם. מתווה התל כולל מרפסת גבוהה מדרום ומרפסת צרה ותחתונה מצפון.

היסטוריה והקשר מקראי

תל חברון קשורה למספר נרטיבים תנ"כיים, במיוחד אלה הנוגעים לאבות ולדוד המלך. העיר הייתה יישוב משמעותי בהרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה. לוח יתדות מתקופה זו, כתוב באכדית, מפרט בעלי חיים, אולי מעיד על קורבנות או מסחר. לוח זה, יחד עם ממצאים אחרים, מצביע על כך שהעיר מילאה תפקיד מרכזי במינהל האזורי, אולי כבירת ממלכה.

חפירות:

סקרים ראשוניים: תל חברון, המכונה לעתים בטעות טל אר-רומיידה, זוהה ונסקרה בשנות העשרים על ידי W.F. Albright, A. E. Mader, and F. M. Abel.

חפירות שנות ה-60: מ-1964 עד 1966 ערכה במקום משלחת אמריקאית חפירות בראשות פי.סי. האמונד.

חפירות שנות ה-80: משנת 1984 נחפר התל על ידי משלחת הסקר של הרי יהודה בהנחיית א' עופר בסיוע ג' סו-לימני. החפירות המחודשות בחברון התבססו על קטע מרכזי שמטרתו לחתוך את התל כולו כדי לקבוע את הרצף הסטרטיגרפי שלו. חומת העיר מתקופת הברונזה התיכונה סייעה לשייך שטחים אחרים שנחפרו לחלק מרכזי זה ולשכבותיו.

ממצאים:

סמוך לחומת העיר התגלה מבנה משמעותי מתקופת הברונזה התיכונה. מבנה זה, יחד עם לוח היתדות וחפצים אחרים, מספקים תובנות לגבי המשמעות התרבותית, הכלכלית והמנהלית של העיר בתקופה זו.

התישבות מאוחרת יותר:

האתר היה מיושב לאורך תקופת הברונזה הקדומה II-III. עם זאת, בתקופת הברונזה המאוחרת ננטשה העיר חברון, למרות שחלק מפעולות הקבורה נמשכו בסביבתה. האתר חווה תחייה מחודשת בתקופת הברזל, המשקפת את מעמדו כמרכז שבטי ודתי לתושבי הרי יהודה ואת תפקידו כבירת המלוכה הראשונה של דוד המלך.

מפת טיולים