תל שִמרון, הקרוי בערבית תל "סמוניָה", נמצא למרגלות היישוב תימרת בגבול שבין עמק יזרעאל והגליל התחתון. התל מתנשא לרום 185 מ' והוא הגבוה מבין התילים בעמק יזרעאל. באתר התגלו ממצאים מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופה העות'מאנית, כאשר שיאו של היישוב היה בתקופת הברונזה התיכונה. גם לאחריה (ברונזה מאוחרת) ניכר כי העיר שמרה על מעמדה כעיר מלכותית כנענית צפונית גדולה, המוזכרת במכתבי אל עמרנה בני התקופה. המקום מוזכר גם במקרא במסגרת כיבושי יהושע, בכתבי יוספוס פלביוס ובתלמוד היהודי. בין הממצאים בתל: מטבע תלמי ממטבעת אשקלון, ביצורים ומבנה מונומנטלי (ייתכן מבצר) מהתקופה הפרסית.
אזכורים היסטוריים
העיר שמרון נזכרת לראשונה ברשימת הערים של אמנחותפ השלישי, וכממלכה כנענית במכתבי אל עמרנה כעיר שמעונה (או שמען). מלך שמרון פנה לפרעה מלך מצרים (שליטת האזור בתקופת הברונזה המאוחרת) בבקשה להוריד את נטל המס.
במקרא העיר מופיעה ככבושה במהלך כיבושי יהושע (יהושע י"ב, כ', י"ט, ט"ו) כמשתייכת לנחלת שבט זבולון. בכתביו של יוספוס פלביוס מוזכרת העיר בשם "סימוניה", כמקום בו מיקם יוספוס את כוחותיו לקראת קרבותיו המוקדמים עם אייבוטיוס קצין הפרשים, טרם הגעת כוחות אספסיאנוס לאזור (חיי יוסף 115-118). העיר מוזכרת בשם זה גם בתלמוד הירושלמי בדיון על מזרע כלאיים "בקעת סימוניה אין זורעים לתוכה אלא מין אחד".
חפירות ארכאולוגיות
התל נסקר על ידי פרופ' יובל פורטוגלי ב-1982 במסגרת סקר תילים בעמק יזרעאל. באותה שנה נסקר התל גם על ידי אבנר רבן מאוניברסיטת חיפה. בשנת 2004 נערכה בשולי התל חפירת הצלה בה התגלו שרידי מבנים וקרמיקה מתקופת הברונזה עד לתקופה ההלניסטית. ב-2008 בוצעה חפירת הצלה נוספת בשוליים המערביים של התל על ידי נורית פייג, בה נמצאו קרמיקה מתקופת הברונזה הקדומה, קירות רומים וממצאים הלניסטים, ביניהם מטבע תלמי ממטבעת אשקלון. בשנת 2017 החלה לחפור בתל שִמרון משלחת בראשות דניאל מסטרס מוויטון קולג' בארצות הברית, וד"ר מריו מרטין מאוניברסיטת אינסבורק באוסטריה בשיתוף עם המכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת תל אביב. המשלחת חופרת במקום כ-4 שנים.
תקופת הברונזה
במסגרת הסקר שנערך ב-1982 הציע אבנר רבן כי העיר נוסדה בתקופת הברונזה הקדומה 1, וזיהה פער התיישבות בתקופת הברונזה הקדומה 3. בניגוד לו, טען הארכאולוג האמריקאי, דגלאס אסה, שהייתה במקום התיישבות רציפה עד לתקופת הברונזה התיכונה. בתקופה זו חלשה העיר על דרך מסחרית בציר צפון-דרום (מצרים). ביצורי העיר מיוחסים לתקופה זו.
היישוב בתל שִמרון הגיע לשיא גודלו בתקופת הברונזה התיכונה, והשתרע על פני כ-200 דונם. בתקופת הברונזה המאוחרת, על אף הצטמצמות בגודלו, ניכר כי המקום שמר על מעמדו כעיר מלכותית כנענית צפונית גדולה, המוזכרת במכתבי אל עמרנה בני התקופה. לעיר היו קשרים מסחריים ענפים עם מספוטמיה ומצרים ואף נמצאו שרידי קרמיקה קפריסאית מיובאת – עובדה המצביעה על קשרים עם המערב.
תקופת הברזל
שִמרון מופיעה ברשימת הערים שכבש יהושע והוקצתה בנחלת שבט זבולון. ככל הנראה איבדה העיר מכוחה ומגודלה במהלך תקופת הברזל ושטחה הוגבל לחלק העליון של התל. החפירות בוחנות את זיקתה של העיר בממלכת ישראל לגליל ולחוף. במסגרת הכיבוש האשורי במאה ה-8 לפנה"ס זיהה פרופ' נאמן מאוניברסיטת תל אביב, את העיר "שמחונה" כתל שימרון.
תקופה פרסית-הלניסטית
רשומות הכיבוש של תגלת פלאסר השלישי מצביעות על ירידה התיישבותית באזור הגליל התחתון ועמק יזרעאל. בתקופה הפרסית היה האזור מיושב בדלילות. בסקר הארכאולוגי מ-1982 התגלו שרידים של בניין מונומנטלי מהתקופה הפרסית (ייתכן מבצר). ממצא זה עולה בקנה אחד עם טענתו של פרופ' ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב, כי בתקופה הפרסית הייתה ההתיישבות ביהודה ובגליל מנהלית-אימפריאלית בעיקרה. פרופ' שטרן מהאוניברסיטה העברית טען כי תיאוריה זו נובעת מהבחירה לחפור רק את האקרופוליס בתילים אלה (תילים בגליל התחתון וביהודה שיושבו בתקופה הפרסית), וכי חפירה בחלקם התחתון של התילים תחשוף גם מגורים והתיישבות אזרחית.
טבעה ומעמדה של שִמרון בתקופה ההלניסטית אינו ברור. עד כה נמצאו מספר עדויות (מטבעות) אולם עדיין לא התגלו ממצאים המעידים על התיישבות אזרחית או מנהלית ברורה.
תקופה רומית-ביזנטית
בתקופה הרומית שכן בתל שִמרון כפר שנקרא "סימוניאס" ביוונית ו"סימוניה" בעברית. סמוך ליישוב עברה דרך שחיברה בין שתי ערים מרכזיות: לג'יו (סמוך לתל מגידו) וספריס (ציפורי), אשר נסללה ככל הנראה בראשית המאה ה-2 לספירה כחלק מיוזמה אימפריאלית רומית. לטענת החופרים, עברה בדרך זו תנועה מסחרית והיישוב בתל שמרון נהנה כלכלית מכך.
גורין הציע כי המבנה במורד הצפון-מערבי של התל הינו כנסיה. אחרים (סוקניק, קליין, מזר) טענו כי אלו שרידים של בית כנסת בן התקופה. מיקומו של תל שִמרון שימש, ככל הנראה, כנקודה אסטרטגית-צבאית חשובה, עובדה שעשויה להסביר את בחירתו של יוספוס למקם את צבאו במקום בשלבי הלוחמה הראשונים.
רשימת מקורות
Feig, Nurit. 2009. Tel Shimron: Final Report. Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel. Israel Antiquities Authority.
Portugali, Yuval. 1982. “A Field Methodology for Regional Archaeology (The Jezreel Valley Survey, 1981).” Tel Aviv 9/2: 170–88.
Raban, Avner. 1982. Archaeological Survey of Israel: Nahalal Map (28) 16–23. Jerusalem: Archaeological Survey of Israel.