העיר גבעון מזוהה בדרך כלל עם הכפר הפלסטיני של ימינו אל ג'יב, רק כמה קילומטרים צפונית מערבית לירושלים.

גבעון היא עיר המוזכרת פעמים רבות בתנ"ך. על פי דיווחי המקרא הייתה זו עיר כנענית משמעותית שלימים הפכה לעיר לוויית בממלכת ישראל.

העיירה משמעותית מבחינה היסטורית עבור מספר אירועים המתועדים בתנ"ך:

זו העיר שבה הונה הגבעונים את יהושע לכרות איתם הסכם (יהושע ט:3-27).

גבעון הוא המקום שבו אלוהים גרם לשמש לעמוד במקום במהלך קרב כדי לתת ליהושע ולחייליו יותר זמן להביס את אויביהם (יהושע י':1-15).

נאמר ששלמה קיבל חזון אלוהי בגבעון, שם העניק לו אלוהים חוכמה (מלכים א' ג':4-5).

חפירות ארכיאולוגיות נערכו בשנות ה-50 וה-60 על ידי צוות ממוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה שגילו מערכת מים גדולה, כלי חרס ומרתפי יין המתוארכים לתקופת הברונזה ותקופת הברזל, התומכים בזיהוי של אתר זה עם העיר העתיקה גבעון.

בין התגליות המשמעותיות ניתן למצוא בריכת מים עתיקה, המכונה "בריכת גבעון", הישג הנדסי מרשים לתקופתו. הוא נחפר דרך סלע מוצק כדי לגשת למעיין, המהווה מקור מים אמין לתושבי העיר.

העדויות הארכיאולוגיות, ככלל, מצביעות על כך שגבעון הייתה עיר משמעותית בתקופת הברונזה והברזל, מה שמיישר קו עם אזכורה וחשיבותה בסיפורי המקרא. עם זאת, כמו בכל הפרשנויות הארכיאולוגיות, נותרו כמה היבטים