שימרון הייתה עיר עתיקה באזור הגליל, השוכנת בצפון הארץ. האתר מזוהה עם תל שימרון, תל שנמצא כ-7 ק"מ דרומית-מערבית לנצרת. העדויות הקדומות ביותר לכיבוש האדם בשימרון מתוארכות לתקופה הכלקוליתית (בערך 4500-3500 לפנה"ס). בתקופת הברונזה הייתה שמרון עיר מוקפת חומה שהייתה כנראה מרכז מסחר ומסחר חשוב. העיר הוזכרה גם בטקסטים מצריים עתיקים, המתארים אותה כאחת הערים שנכבשו על ידי פרעה תחותמס השלישי במהלך מסעותיו הצבאיים באזור במאה ה-15 לפני הספירה. בתקופת הברזל הייתה שימרון עיר מדינה משמעותית באזור הגליל. זו הייתה אחת הערים המבוצרות שנכבשו על ידי יהושע במהלך כיבוש כנען. מאוחר יותר, הייתה שימרון חלק משטחה של ממלכת ישראל הצפונית. העיר מוזכרת בתנ"ך העברי בדברי הימים א' ז' יט, שם היא מתוארת כאחת מערי שבט זבולון. בתקופות ההלניסטית והרומית הייתה שימרון כפר קטן שהיה מיושב על ידי יהודים וגויים. הכפר מוזכר בכתביו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס, המתאר אותו כמקום שאותו ביקר הגנרל הרומי אספסיאנוס במהלך מסעותיו הצבאיים באזור במאה ה-1 לספירה.