תל גמה הוא אתר ארכיאולוגי בדרום ישראל, ליד העיר רהט. האתר ממוקם בסמוך לאפיק הנחל הקדום של נחל הבשור ונחשב כמרכז מנהלי מרכזי בשל גודלו ואופי הממצא. הוא ממוקם אסטרטגית בצומת של דרכים עתיקות מרכזיות המובילות ממצרים לכנען ולעבר הירדן, מה שהפך אותו למיקום משמעותי למסחר והגנה.



החפירות בתל גמה בוצעו בעיקר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. האתר הניב מגוון רחב של חפצים, כולל כלי חרס, חרפושות, חותמות וכתובות אחרות, כמו גם ארכיטקטורה מונומנטלית.
הממצאים בתל גמה מכסים מגוון תקופות, כולל תקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. ראוי לציין כי בתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1150 לפנה"ס), האתר היה מהגדולים באזור. כמה חוקרים קשרו את תל גמה לעיר יורזה המוזכרת בטקסטים מצריים, אך זיהוי זה אינו מקובל על כל החוקרים.
האתר בולט גם באוסף גדול של לוחות כתב יתדות מתקופת הברונזה המאוחרת, השופכים אור על השיטות הניהוליות והקשרים הבינלאומיים של האתר בתקופה זו.