תל שדוד הוא אחד התילים האחרונים בעמק יזרעאל שטרם נחפרו. תל שדוד נמצא בחלק המזרחי של עמק יזרעאל, ממזרח לנהר קישון ובשוליים הצפוניים של העמק ושטחו כ-20 דונם. המשלחת היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין רשות העתיקות, בראשות ד"ר עומר סרגי (אוניברסיטת תל אביב) וד"ר קרן קובלו פארן (רשות העתיקות).

למרגלות התל התבצעו בעבר חפירות הצלה בהן נחשף יישוב מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפני הספירה) שניטש מאוחר יותר. בתקופת הברונזה התיכונה (בראשית האלף השני לפני הספירה) היישוב הצטמצם לשטח התל עצמו ובוצר – ככל הנראה בחומה ובסוללות – והשטח שלמרגלות התל החל לשמש בתקופה זו כבית קברות. בבית הקברות נחשפו קברים מתקופת הברונזה המאוחרת 2 ו-3 (המאות ה-13 עד ה-12 לפני הספירה) וידוע מהם ארון קבורה עשוי חרס דמוי אדם בסגנון מצרי, ומקורו בתל בית שאן – אתרו של מרכז שלטון מצרי. ארון הקבורה דמוי האדם עשוי להעיד כי לאנשי תל שדוד היה קשר עם השלטון המצרי ואולי אפילו עם הכלכלה המלכותית של המצרים בעמק יזרעאל, המוכרת היטב מן המקורות ההיסטוריים. בנוסף נחשפו בבית הקברות קברים מתקופת הברזל 1 ומתקופת הברזל 2א׳ (המאות ה-11 עד ה-9 לפני הספירה), וחשיבותם היא בהמשכיות הנדירה בשימוש בבית הקברות, שכן רוב בתי הקברות בעמק ניטשו לאחר תקופת הברזל 1. יש בכך כדי להעיד שהיישוב בתל שדוד התקיים ברציפות במעבר מהשלטון האימפריאלי המצרי, לשלטון של ערי המדינה המקומיות-כנעניות ועד לשילוב בממלכת ישראל הקדומה.