תל תענך, או תל תיעניכ בערבית, הוא אתר ארכיאולוגי השוכן על התפר שבין השומרון לעמק יזרעאל, באמצע הדרך בין מגידו לג'נין. התל משתרע על פני שטח של כ-110 דונם, בהם מפוזרים שרידים מתקופת הברונזה והברזל (ראש התל), והתקופה הרומית והלאה בחלק הדרום-מזרחי, שם שוכן הכפר הערבי תיעניכ עד היום. התל מזוהה עם העיר המקראית תענך שבנחלת מנשה (למשל: שופטים א', כ"ז). תענך היתה עיר כנענית חשובה בתקופת הברונזה המאוחרת והיא מוזכרת בכתובים המצריים. תענך היתה עיר בממלכת ישראל, שימשה את האימפריה האשורית וגם את ממלכת יהודה בסוף ימיה.
תולדות המחקר
האתר נחפר על ידי שלוש משלחות: (1) משלחת מטעם החברה המזרחית הגרמנית שהובלה על ידי החוקר האוסטרי ארנסט סלין, וחפרה באתר בשנים 1904-1902. (2) משלחת מטעם בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים והסמינר התאולוגי קונקורדיה בארה"ב שהובלה על ידי החוקר האמריקאי פול לאפ, וחפרה באתר בשנים 1963, 1966 ו-1968. לאפ נפטר בשנת 1970, מה שקטע את החפירה ועיכב את פרסום הדו"חות במשך שנים רבות. בשנים האחרונות נפתח פרויקט של פרסום דו"חות הממצאים הקטנים והסטרטיגרפיה מהמשלחת של לאפ. (3) משלחת מטעם אוניברסיטת בירזית שהובלה על ידי אלברט גלוק, עד רציחתו בשנת 1992. משלחת זו התמקדה בעיקר בחפירת השרידים הביזנטיים, הממלוכיים והעות'מאניים של הכפר תיעניכ ששוכן למרגלות התל.
ראשית היישוב בתל תענך והעיר הכנענית
האתר יושב לראשונה בשלהי תקופת הברונזה הקדומה (2600-2700 לפנה"ס). ליישוב היתה מערכת ביצורים שעברה שיפוצים רבים, מה שמעיד על מערכת מנהלית מסודרת. האתר התדרדר בתקופת הברונזה הביניימית (2500-2000 לפנה"ס). בתקופת הברונזה התיכונה (1550-1700 לפנה"ס) התחדש היישוב בתענך והגיע האתר לשיא התיישבותי. היתה בו במערכת ביצורים, חומת סוגרים, מערך רחובות ושכונת מגורים. לתקופה זו יש לשייך מספר רב של חרפושיות.
סביב 1550 לפנה"ס היישוב נחרב ונבנה שוב מהר מאוד. במהלך המאה ה-15 הוזכרה תענך במספר טקסטים מצריים מימי תחותמס ה-3. אזכורים אלו מלמדים על חשיבותה של תענך בתקופה זו. לתקופה זו יש גם לשייך את 'מכתבי תענך', קבוצה של 12 לוחות טין עם טקסטים בכתב יתדות שהתגלו בחפירות בתענך. המכתבים מלמדים שמושל תענך בשלהי המאה ה-15 נקרא תלוישר והוא נצטווה לשלוח חילות-עזר לאמנחתפ, הפקיד המצרי שישב אז בעזה. במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס מסופר שאנשי תענך שדדו את ישדת, שהיה כנראה מושלה של עיר ליד מגידו. במאה ה-13 לפנה"ס האתר בתענך הצטמצם. ממצאים מתקופה זו כוללים כלים מיקניים וכלים מקומיים.
האתר בתקופת הברזל
בראשית תקופת הברזל (סביב המאה ה-12 לפנה"ס), היישוב באתר שופץ וחידשו את השימוש בחומה מתקופת הברונזה המאוחרת. התושבים בתקופה זו עסקו בחקלאות ורעיית צאן, והחלה להתפתח תעשיית ברונזה באתר. עדות למעורבותה של תענך במסחר האזורי מגיעה לוח קטן בכתב יתדות המציין אספקת קמח שהגיעה מיישוב בשם 'כוכבה'. לתקופה זו יש לשייך גם חותם בצורת חרוט עם ציור של עז מניקה ועקרב. לאחר זמן היישוב באתר חרב ונבנה שוב מספר פעמים לאורך שלהי תקופת הברזל 1 וראשית הברזל 2א' (המאות ה-10-11 לפנה"ס), מה שמלמד על תמורות שלטוניות באזור. במהלך תקופה זו התפתחה בתענך תעשיית ברזל ושמן, והעיר שימשה כמרכז מנהלי, לדעת החופרים בימי המלך שלמה, מה שמתבטא במצודה שנבנתה בתל. ממצאים מתקופה זו כוללים כַּן פולחני מפואר.
כן פולחני מפואר מהמאה ה-10 לפנה"ס. (By oncenawhile – Istanbul Archaeology Museums, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=34520819)
סביב שנת 920 לפנה"ס תענך חרבה במסגרת מסע שישק. היישוב נבנה מחדש במהלך המאה ה-9 לפנה"ס בתור מרכז מנהלי של ממלכת ישראל וננטש סביב אמצע המאה ה-8 לפנה"ס ננטש היישוב. האשורים חידשו את היישוב בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס כחלק מהמחוז האשורי בצפון הארץ. בראשית המאה ה-7 ננטש שוב היישוב, אולי בעקבות חורבן. היישוב חודש על ידי ממלכת יהודה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-7, עד שננטש סביב התקופה הבבלית (שלהי המאה ה-7-ראשית המאה ה-6). בין הממצאים משלב זה ניתן למנות צלמית מצרית מימי פרעה פסמתיך הראשון וצלמיות עמוד יהודאיות.
התקופה הפרסית, הרומית-ביזנטית וימי הביניים
תענך נבנתה מחדש במהלך התקופה הפרסית (אמצע המאה ה-5 לפנה"ס) כיישוב מבוצר, וננטשה שוב סביב שלהי המאה ה-5 או ראשית המאה ה-4 לפנה"ס. תעשיית המתכת באתר התחדשה במידה מסוימת. ממצאים מתקופה זו כוללים כלים מיובאים מקפריסין ויוון, בהם כלים אטיים יוקרתיים. באתר התגלו ממצאים מהתקופה הרומית והביזנטית ומימי הביניים. אחד השרידים הבולטים כיום בתל הוא מבצר אסלאמי מהתקופה העבאסית (המאה ה-11 לספירה). בתקופה העות'מאנית צמח הכפר הערבי תיעניכ, השוכן בעיקר על השרידים המאוחרים באתר. התל מצוי כיום בחלקו בשטח B של הרשות הפלסטינית.
מקורות:
Keel O., ‘The Glyptics from the Excavations at Tell Ta’annek 1963-1968’, in: Lisella A. R. and others (eds.), Figurines to Bones: Studies of Some Finds from the 1963-1968 Excavations at Tell Ta’annek, Ramallah 2015, pp. 143-177.
Lisella A. R., ‘Clay Figurines from Tell Ta‘annek’, in: Córdoba J. M. and others (eds.), Proceedings of the 5th International Congress on the Archaeology of the Ancient Near East, II, Madrid 2008, pp. 361-377.
Meehl M. W., TaanachII: The Iron Age Stratigraphy, Alexandria, VA 2022.
Wakeman R. H., A Stratigraphic Analysis of the Middle Bronze Age from the Tell Taanach Excavations in 1963, ’66 and ’68 (PhD Dissertation), Berrien Springs, MI 2020.