זיהוי:
תענך, המזוה עם "תל תענק", הינו תל בן 11 דונם המתנשא לגובה של למעלה מ-40 מטר מעל עמק יזרעאל, השוכן 8 ק"מ דרומית מזרחית למגידו.

היסטוריה:
ההתייחסות החוץ-מקראית המוקדמת ביותר לתענך היא מהמאה ה-15 לפני הספירה בכתובת כרנך של תחותמס השלישי.
תענך מופיע בכיבושי תחותמס השלישי (1468 לפנה"ס) ושישק הראשון (918 לפנה"ס).
האתר מוזכר במסורת המקראית כזירת קרב בסיפור דבורה וברק נגד סיסרא וכעיר שהובסה על ידי יהושע.

מסורת מקראית:
תענך הוקצה לשבטי יששכר ואשר, ונפל לימים לשליטת מנשה.
במאה ה-10 לפני הספירה הפכה למרכז אדמיניסטרטיבי ודתי ישראלי ולעיר לויית.

חפירות:
נחפר לראשונה על ידי E. Sellin (1902-1904), שפתח תעלות ארוכות כדי לאתר את הגנות העיר וארכיטקטורה מרכזית.
הממצאים של סלין כללו ארכיון של לוחות כתב יתדות אכדיים וואביזר פולחן כנעני.
החפירה השנייה של P. W. Lapp (1963, 1966, 1968) נועדה למצוא ביצורים, מתקנים ביתיים ותעשייתיים, מבני ציבור ושיטות פולחן.

תוצאות החפירה:
החפירות של סלין: לא חשפו חומות הגנה של העיר אלא סדרה של מבצרים ויותר מחמישה עשר בורות מים. המבנה הקדום ביותר מתוארך בין 1500 ל-1350 לפני הספירה.
חפירות לאפ: אישרה שהעיר הייתה מוגנת על ידי חומות בכל התקופות העיקריות והתחקתה אחר העיר הקדומה ביותר מתקופת הברונזה הקדומה II-III.

ממצאים:

• סלין זיהה ארבע שכבות עיקריות של כיבוש, החל מהמאה ה-15 לפני הספירה ועד המאה ה-12 לספירה.
• הלוחות האכדיים מתענך כוללים אותיות למלך המקומי ורשימות שמות מנהליות.
• בחפירות לאפ נחשפו ביצורים נרחבים מתקופת הברונזה התיכונה ואדריכלות ביתית וכן הגנות מתקופת הברזל.
  חפצי תרבות:
• נמצאו דוכן פולחן כנעני ולוח בכתב יתדות, המתוארכים למאות ה-10 וה-12 לפנה"ס, בהתאמה.
  ממצאים משמעותיים:
• לוחות כתב היתדות מספקים תובנה לגבי הדינמיקה הפוליטית והחברתית של האזור בתקופת הברונזה המאוחרת.
• עמדת הכת מעידה על נוכחותם של מנהגים ואמונות דתיות בתקופת הברזל.