מקום:
תל באר שבע, המכונה גם תל א-סבא', נמצאת בצפון הנגב, מזרחית לבאר שבע המודרנית, ומשקיפה על בקעת באר שבע וחברון.
האזור מיושב מאז התקופה הכלקוליתית עקב מעיינות מים מתוקים בעמק באר שבע.
זיהוי:
זיהויו של התל עם באר שבע המקראית נתמך במיקומו המרכזי ובמחסור בערים מבוצרות נוספות בקרבת מקום שיכלו לשמש כמרכז מנהלי.
ממצאים המתוארכים למאות ה-12 וה-11 לפני הספירה עשויים ליישר קו עם קשרי האבות לבאר שבע, ותומכים בהשערה שהנרטיבים המקראיים מכסים את תקופת ההתיישבות הישראלית הקדומה.
סיפורי המקרא:
לבאר שבע יש משמעות בבסיפורי האבות של התנ"ך, במיוחד בשנות הנדודים בדרום ארץ ישראל. זה קשור לגילויים אלוהיים לאבות, כפי שניתן לראות בבראשית כ"ו: 24-25 ו-46:1-2.
האתר מקושר גם למחלוקות על בארות עם הפלשתים ומקור שמו, שנגזר מהמילים העבריות "שבועה" או "שבעה", כנזכר בבראשית כ"א: 22-34 ו-26:15-33.
טריטוריות שבטיות:
באר שבע רשומה בין ערי שמעון (יהושע י"ט, ב; דברי הימים א' ד, כ"ח) ומופיעה בין ערי נגב יהודה (יהושע ט"ו, כ"ח).
חפירות:
החפירות נערכו בשנים 1969 עד 1976 על ידי אוניברסיטת תל אביב והיו חלק מפרויקט המחקר האזורי של עמק באר שבע.
המטרה הייתה לחשוף שטחים נרחבים לניתוח סטרטיגרפי ולשימור שרידים עתיקים.
ממצאים מהחפירות:
- התקופה הכלקוליתית: נמצאו חרסים בודדים, וייתכן שמקורם של כמה בורות ששימשו בתקופת הברזל I הם בתקופה זו.
- תקופת הברזל I: זוהו ארבע שכבות (IX-VI), כאשר המוקדמות מאופיינות בבורות המשמשים למגורים ולאחסון, מה שמצביע על יישוב זמני או חצי-נוודי.
- באר מתקופת הברזל I: נמצאה באר עמוקה ששימשה עד התקופה ההלניסטית, אולי זהה המוזכר בסיפורי אבות.
- שכבה VIII: מסומן על ידי הבתים הראשונים שנבנו, כולל אב טיפוס של בית ארבעת המרחבים, המעיד על מעבר להתיישבות קבע.
- שכבה VII: הראתה חריגה מדפוסים קודמים, עם בתים שנבנו בתבנית מעגלית להגנה ולמחיה משותפים.
מקורות
Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 1-Israel Exploration Society (1993)