אתר הר עיבל נמצא על השלוחה הצפון-מזרחית של הר עיבל בצפון השומרון. גובהו 785 מ' מעל פני הים והוא צופה על העיר שכם. מרגע גילויו, מהווה האתר מוקד מחלוקת במחקר על ראשית ישראל. האתר נקשר לסיפור המקראי של מזבח יהושע ומעמד הברכה והקללה. עם זאת, חוקרים רבים שוללים את הקשר הישיר בין האתר לסיפורי המקרא.
המחקר באתר
האתר התגלה בשנת 1980 במהלך סקר הר מנשה ונחפר בין השנים 1989-1982, בניהולו של פרופ' אדם זרטל. באתר נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל 1 ועיקרן מתחם שהכיל כמות גדולה של אפר ועצמות בעלי חיים. זרטל זיהה את האתר עם "מזבח יהושע" המוזכר בספר דברים. בשלוש העונות הראשונות החפירה בוצעה תחת אוניברסיטת תל אביב והחברה לארץ ישראל ועתיקותיה ובשנים שלאחר מכן באמצעות אוניברסיטת חיפה. בשנת 2019 בוצע סינון רטוב של העפר מחפירות זרטל שהביא לגילוי לוחית עופרת הנושאת קללה בכתב עברי קדום.
הממצאים באתר
מרבית הממצאים באתר מתוארכים לתקופת הברזל 1 (1200-1000/ 1150 לפנה"ס). הממצא העיקרי הינו שרידי מתחם על שטח של 14.5 דונם ובתוכו מבנה בגודל 7 מ' על 9 מ'. במבנה נמצאה כמות גדולה של אפר ועצמות בעלי חיים, אשר רובן הגדול הינן בהמות כשרות למאכל ולהעלאה לקורבן. סביב המבנה נבנתה מעין מרפסת ("סובב" על פי זרטל). בצד המערבי של המבנה התגלו חצרות ובהן מבני אבן פשוטים שהכילו חרסים ותכשיטים המשויכים למנחות. מדרום למבנה התגלה בית מגורים שלטענת זרטל, הינו בית ארבעת המרחבים הקדום בארץ. כמו כן נמצאו כלי חרס המשויכים למנחות מתקופת ההתנחלות הישראלית, תכשיטים, חרפושיות וכלי אבן. האתר נחתם אחרי נטישתו, עובדה שעשויה להעיד על קדושתו.
בשנת 2019 בוצע סינון רטוב של העפר מחפירות זרטל ונמצאה לוחית עופרת בגודל 2 סמ' על 2 סמ' ועליה ככל הנראה 40 אותיות בכתב עברי קדום. פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה טען כי על הלוחית מופיעה המילה "ארור" כמה פעמים וכן שם האל המפורש. עוד נטען כי זוהי הכתובת העברית העתיקה ביותר שנמצאה עד כה. חוקרים רבים פרסמו גילוי דעת כנגד מסקנתו של גליל וטענו כי הממצא לא פורסם כיאות ולא עמד לביקורת אקדמית.
זיהוי האתר
על סמך מיקומו של האתר והממצאים הארכיאולוגים, שיער זרטל כי המבנה הינו מזבח עולה גדול מהרבע האחרון של המאה ה-13 לפנה"ס, וזיהה אותו עם "מזבח יהושע" המוזכר במקרא בספר דברים. בספר יהושע מתוארת בנייתו בפועל של המזבח בהר עיבל אחרי כיבוש העי (דברים כ"ז ד'; יהושוע פרק ח' ל'). לטענת זרטל, המזבח בהר עיבל הוא חלק מ"מעמד הברכה והקללה": טקס כריתת ברית בין עם ישראל ובין ה'. במעמד, על פי הציווי של משה, מחצית מהעם תעמוד על הר גריזים (השוכן מדרום להר עיבל) והמחצית השנייה תעמוד על הר עיבל. לוויים וכהנים יעמדו בעמק בתווך, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את אלו שעוברים על מצוות התורה (דברים כ"ז' יא'-יד'). זרטל נעזר לביסוס מסקנותיו במקבילות מספרות בית שני לתיאור מזבח העולה מול המבנה באתר.
זרטל טוען כי אם אכן האתר הינו "מזבח יהושע" אזי תיווצר התאמה בין הממצא הארכאולוגי ובין הסיפור המקראי. התאמה זו תאפשר בדיקה כרונולוגית מחודשת בספרים "דברים" ו"יהושע" בהם מתואר המזבח בהר עיבל, ואף תאשש, לדבריו, השערות עבר בנוגע לראשית ההתנחלות הישראלית בכנען.
חוקרים אחרים ערערו על השערתו של זרטל. אהרון קמפינסקי טען כי מדובר באתר מגורים רגיל. חוקרים אחרים הסכימו כי האתר הינו אתר פולחני, אך ערערו על קביעתו של זרטל כי זהו "מזבח יהושע" המקראי. פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' נדב נאמן טענו כי אין שרידים של ישות ישראלית לפני המאה ה-11 לפנה"ס וכי גם אם האתר אכן פולחני הוא עשוי להיות כנעני ולא בהכרח ישראלי. נאמן אף הציע כי האתר הינו מקום הפולחן של שכם בימי אבימלך מתקופת השופטים. בנימין מזר כתב כי מכיוון שזהו האתר היחיד על ההר מתקופת הברזל 1, הרי סביר שבתקופת המקרא הכירו אותו והמסורת המקראית נקשרה אליו בדיעבד.
מפת טיולים
מקורות
זרטל, א. 1990. שמונה עונות-חפירה באתר הר עיבל. קדמוניות. מס' 1-2: עמ' 50-42.
Hawkins, K.R. 2007. The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpterion. A Dissertation Presented in Partial Fulfillment of the Requirements for the Degree Doctor of Philosophy. Andrews University.