עזבת צרטה הוא אתר קטן צמוד לשכונות המערביות של ראש העין. האתר יושב על גבעה בשולים המזרחיים של גבעות השומרון וקרוב למישור החוף. באתר התגלו שלוש שכבות של כפר מתקופת הברזל המוקדמת שזוהה על ידי החוקרים ככפר ישראלי. האתר התגלה בשנת 1973 ונחפר על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן בראשות משה כוכבי וישראל פינקלשטיין בשנים 1976-1978.
הכפר קם בסוף המאה ה-13 או בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס על שטח של כשני דונם וננטש כמאה שנים לאחר מכן בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס. הכפר היה ברובו חצר גדולה, אולי להחזקת הצאן, ומסביבה גדר ואליה צמודים חדרים. לדעת החוקרים הכפר משקף את התפשטות הישראלים מלב אזורי ההר של יהודה ושומרון לכיוון מישור החוף והוא ננטש בגלל מתיחות עם הפלשתים שישבו קרוב באפק, כשלושה ק"מ משם.
לאחר תקופה בת כמה עשורים בה הכפר היה נטוש הוא הוקם מחדש בסוף המאה ה-11 לפנה"ס והפעם בצורה שונה. הכפר החדש התפרס על ארבעה דונמים, במרכזם בית ארבעה-מרחבים גדול ומסביבו עשרות ממגורות ומספר בתים קטנים יותר בשולי הכפר. באחת הממגורות נמצא אוסטרקון, שבר חרס ועליו חריטה של 83 אותיות באלף-בית הפרוטו-כנעני כולל שורה הכוללת כמעט את כל האותיות באלף-בית לפי סדר הדומה לזה שקיים היום. כפר זה התקיים זמן קצר בלבד, כנראה כמה עשורים, וננטש.
הכפר האחרון באתר קם בראשית המאה ה-10 לפנה"ס, זמן קצר לאחר נטישת הכפר הקודם. התושבים החדשים שיפצו את הבית הגדול במרכז הכפר ובנו כמה ממגורות חדשות אך לאחר זמן קצר ננטש המקום בפעם האחרונה ולא יושב יותר.
משה כוכבי הציע שיש קשר בין האתר הזה לבין אבן-העזר, מקום המוזכר בספר שמואל א' (פרק ד, פס' א-ג) כמקום בו חנו בני ישראל לפני הקרב נגד הפלשתים שהגיעו מאפק. עם זאת, אבן-העזר לא מוזכרת במקרא במפורש כשם של ישוב והזיהוי הוא בגדר הצעה בלבד.
מקורות אקדמיים
י. פינקלשטיין. 1992. עזבת צרטה, בתוך א' שטרן וא' גלבוע עורכים. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. ירושלים. עמ' 1159-1160.
מ. כוכבי. 1989. אפק-אנטיפטריס: חמשת אלפים שנות היסטוריה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' 81-85.