קרית יערים היא עיר מקראית המזוהה עם דיר אל-עזר שליד אבו גוש. הראשון שהציע זיהוי זה היה החוקר הצרפתי לואי-איג ונסן בשנת 1907. ההצעה התבססה על מספר דברים: (1) השתמרות שמו של אלעזר שומר ארון הברית בקרית יערים (שמואל א' ז', א') בשם 'דיר אל-עזר'. (2) קרבת האתר לאתרים מקראיים אחרים שנאמר שנמצאים קרוב לקרית יערים. (3) התאמת המיקום לתיאור המקום על ידי אב הכנסייה אוסביוס. (4) השתמרות השם 'קרית' בשם 'קריית אל-עינב', השם הקודם של אבו גוש השוכן למרגלות התל. זיהוי זה לא התקבל באופן מיידי, אך לאחר שהחוקר האמריקאי פרנסיס קוק עמד על נכונות ההצעה ב-1924, ההצעה התקבלה בקרב החוקרים. קרית יערים מוכרת בעיקר בתור המקום שבו שכן ארון הברית במשך 20 שנה (שמואל א' ז', א'-ב').

תולדות החפירות באתר

הגודל המשוער של התל הוא כ-70 דונם. במרכזו שוכן מנזר וכנסיית 'גבירתנו של ארון הברית'. אלו נבנו מעל מנזר ביזנטי בעל אותו שם מהמאה ה-4 או ה-5 לסה"נ שנחפר על ידי הרוזן הצרפתי מרי פול אמדה דה-פיילא בשנת 1905, טרם בניית המנזר החדש. הימצאותו של המנזר במרכז התל מונע מחפירת אזור זה, אך במהלך השנים התקיימו מספר חפירות ארכיאולוגיות באזורים אחרים של התל: בשנים 1996-1995 התקיימה חפירת הצלה בראשות גבריאל ברקאי לקראת בניית מבנה חדש בקמפוס הכנסייה והמנזר. בשנים 2014, 2015 ו-2017 התקיימו מספר חפירות הצלה מצומצמות של רשות העתיקות בשולי התל. בשנים 2017 ו-2019 התקיימו חפירות מקיפות בראש התל (ליד המנזר והכנסייה) של משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב והקולז' דה פראנס, בראשותם של ישראל פינקלשטיין ותומס רומר. מלבד זאת התקיימו מספר חפירות בסביבות אבו גוש.

האתר מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברזל

ממצאי החפירות מלמדים שראש התל יושב לראשונה בתקופה הנאוליתית (4500-5500 לפנה"ס). גם למרגלות התל, בקרבת אבו גוש, נמצא אתר נאוליתי. מתקופת הברונזה הקדומה (2500-3500 לפנה"ס) ועד תקופת הברזל 2א' (כולל) (המאה ה-10 לפנה"ס) האתר היה מיושב באופן מצומצם. השיא ההתיישבותי הראשון של האתר התרחש במהלך תקופת הברזל 2ב' ו2ג' (המאה ה-9 לפנה"ס-המאה ה-8 לפנה"ס). לראשית תקופה זו ניתן לשייך במה מלבנית מוגבהת גדולה מאוד אשר כיסתה חלק ניכר מראש התל. אין ידוע האם הבונים היו יהודאיים, ישראליים או אשוריים. בצד מתחם זה התגלה מבנה יחסית גדול ובו עצמות בעלי חיים. ייתכן שהמבנה שימש במקום פולחן. לסוף תקופה זו ניתן לשייך מספר קנקנים יהודאיים עם ידיות חתומות, בהם קנקן 'למלך', וכן צלמית כנענית, וכן מספר קברים שנמצאו בשולי התל ובהם כלי חרס שונים האופייניים לתקופה. בתקופת הברזל ג' (המאה ה-7-המאה ה-6 לפנה"ס) האתר הצטמצם בגודלו. נראה שהאתר לא חרב במהלך החורבן הבבלי, אך נעזב מתישהו במהלך במאה ה-6 לפנה"ס.

האתר מהתקופה הפרסית ועד התקופה הרומאית

ייתכן שהייתה פעילות מאוד מצומצמת באתר במהלך התקופה הפרסית (המחצית השנייה של המאה ה-6 לפנה"ס-332 לפנה"ס). האתר יושב מחדש בצורה מצומצמת בראשית התקופה ההלניסטית (המחצית השנייה של המאה ה-4-המאה ה-2 לפנה"ס). במהלך המאה השנייה לפנה"ס המתחם המוגבה שופץ, כנראה כחלק מסדרה של פעולות שיפוץ וביצור שערכו הסלווקים. ייתכן שביצורים אלו היו חלק ממערך הביצורים שהקים המפקד הסלווקי בכחידס בארץ ישראל במהלך מרד החשמונאים. האתר הגיע לשיא פעילות נוספת בסוף התקופה ההלניסטית-ראשית התקופה הרומאית (המאה ה-1 לפנה"ס-המאה ה-1 לסה"נ). ההתיישבות באתר המשיכה להתקיים לאורך התקופה הרומאית והלאה.

מקורות:

I. Finkelstein and others, ‘Excavations at Kiriath-jearim near Jerusalem, 2017: Preliminary Report’, Semitica 60 (2018), pp. 31-83

I. Finkelstein and others, ‘Excavations at Kiritah-jearim, 2019: Preliminary Report’, Tel Aviv 48 (2021), pp. 47-72.

I. Finkelstein and T. Römer, ‘Kiriath-jearim and the List of Bacchides Forts in 1 Maccabees 9:50-52’, in: O. Peleg-Barkat and others (eds.), New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region: Collected Papers XIII (2019), pp. *7-*17

C. McKinny and others, ‘Kiriath-Jearim (Deir el-ʿÂzar): Archaeological Investigations of a Biblical Town in the Judaean Hill Country’, IEJ, pp. 30-49

H. Vincent, ‘Église Byzantine Et Inscription Romaine a Abou-Ghôch’, RB 4 (1907), pp. 414-421