אתר רמת רחל הוא תל ארכיאולוגי בתחום קיבוץ רמת רחל שעל יד ירושלים. לאורך השנים הוצעו זיהויים שונים לשם האתר בתקופה המקראית, אך אין הסכמה רחבה בקרב החוקרים לגבי אף אחת מההצעות. חופרי האתר בשנים האחרונות זיהו אותו עם בית הכרם. באתר התקיים מבצר או ארמון לצרכי מנהל של ממלכת יהודה מתקופת השיעבוד האשורי ועד התקופה ההלניסטית.
תולדות המחקר
כבר במאה ה-19 הסתובבו במקום חוקרים שונים ותיעדו את הממצאים אשר היו גלויים על פני השטח. עד כה נחפר האתר על ידי ארבע משלחות: בשנת 1931 על ידי בנימין מזר ומשה שטקליס; בשנים 1954, 1956, 1962-1959 על ידי יוחנן אהרוני; בין השנים 2002-2000 על ידי גבריאל ברקאי וגדעון סולימאני; ובין השנים 2010-2004 על ידי משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג בראשותם של עודד ליפשיץ ומנפרד אומינג.
המבצר היהודאי
האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל 2ג (סוף המאה ה-8-המאה ה-7 לפנה"ס), אז נבנה באתר מבצר שכנראה היה חלק ממקבץ של מבצרים יהודאיים שנבנו באזור ירושלים בתקופת השיעבוד לממלכת אשור. מבצר זה כנראה כלל חומת סוגרים, מגדל, ארמון מקושט, גן נוי, מספר ברכות מים ושתי תעלות. בין הממצאים מהתקופה הזאת ניתן למנות: מאות קנקני 'למלך' ועשרות קנקנים עם טביעות נוספות, כגון טביעות רוזטה וטביעות 'פרטיות', חותמת שנהב עם השם 'שלמ [בן] כלכל', ועוד. ריבוי טביעות הקנקנים מלמד שהאתר שימש בתור מרכז מנהלי של ממלכת יהודה. התגלו גם שבר של כלי חרס המעוטר בדמות מיושבת, מצוירת בסגנון אשורי ושרידי מזון וחפצים שונים המעידים על קיומם של משתאות באתר.
הארמון בתקופה הפרסית וההלניסטית
האתר לא חרב במהלך החורבן הבבלי, אך ייתכן שנעזב לתקופה מסוימת. הפעילות באתר התחדשה בוודאות בתקופה הפרסית (סוף המאה ה-6 או ראשית המאה ה-5-סוף המאה ה-4 לפנה"ס). בתקופה זו הארמון הורחב על חשבון חלק מגן הנוי. מאות קנקני 'יהד' אשר נמצאו ברחבי האתר מלמדים שהמשיך לשמש בתור מרכז מנהלי גם בתקופה הפרסית, כעת עבור פחוות יהד. בראשית התקופה ההלניסטית (סוף המאה ה-4-ראשית המאה ה-3 לפנה"ס) האתר כנראה חרב, לפחות באופן חלקי. בתקופה זו הוקם כפר קטן בשולי התל. עשרות קנקני 'יהוד' מאוחרים וקנקני 'ירשלמ' מלמדים שבראשית המאה ה-2 לפנה"ס האתר שב להיות מרכז מנהלי. בתקופה זו נבנו מספר ביצורים חדשים, וכן מבנים נוספים במזרח האתר.
האתר המשיך להתקיים לאורך התקופה ההלניסטית ועד התקופה הרומאית. בתקופה זו נחצבו באתר מספר ברכות שאולי שימשו בתור מקוואות, וכן נמצא מטמון של מטבעות צוריים, ומספר מטבעות מהמרד הגדול. אתר זה חרב וננטש ככל הנראה במהלך המרד הגדול.
המחלוקת על זיהוי האתר
ישנה מחלוקת בין החוקרים לגבי שם האתר בתקופה המקראית: בנימין מזר ומשה שטיקליס הציעו לזהות את האתר עם נטופה, יישוב בקרבת בית לחם המוזכר מספר פעמים בתנ"ך (למשל: שמואל ב' כ"ג, כ"ח ועזרא ב', כ"ב). יוחנן אהרוני הציע לזהות את האתר עם בית הכרם משום שבתנ"ך האתר מוזכר בתור מרכז מנהלי (למשל: ירמיהו ו', א' ונחמיה ג', י"ד). הצעה זו כיום מקובלת על חוקרים רבים, בהם עודד ליפשיץ ונדב נאמן, שהציעו שלפני כן, שם האתר היה בעל פרצים (שמואל ב' ה', כ'). לוקאץ' ניסיולובסקי־ספנו הציע לזהות את האתר עם עפרת אבי־העזרי (למשל: שופטים ו', כ"ד). יגאל ידין סבר שמדובר באתר לא־מזוהה שנבנה עבור המלכה עתליה. גבריאל ברקאי הציע לזהות את האתר עם 'ממשת', אתר המוזכר על קנקני 'למלך' אך מיקומו אינו ידוע. קטיה סואנקן הציעה לזהות את האתר עם רמה, אתר בקרבת בית לחם הנרמז בברית החדשה (מתי 2, 18-16) שייתכן שהיה קיים גם בתקופה המקראית. מספר חוקרים הציעו לזהות את האתר עם אפרתה (מיכה ה', א').
מקורות
ליפשיץ ע' ונאמן נ', 'מ"בעל פרצים" ל"בית הכרם" – על גלגולי שמה הקדום של רמת רחל', בית מקרא נו (תשע"א), עמ' 86-65.
D. N. Fulton and others, ‘Feasting in Paradise: Feast Remains from the Iron Age Palace of Ramat Raḥel and Their Implications’, BASOR 374 (2015), pp. 29-48.
O. Lipschits and others, ‘Palace and Village, Paradise and Oblivion: Unraveling the Riddles of Ramat Raḥel’, Near Eastern Archaeology 74 (2011), pp. 1-49.
O. Lipschits and others, Ramat Raḥel IV: The Renewed Excavations by the Tel Aviv-Heidelberg Expedition (2005-2010) – Stratigraphy and Architecture, Winona Lake 2020.