תל חליף - ארכאולוגיה מקראית

מקום
תל חליף (תל חווילפה) הוא תל בולט בן 3 דונם בצלע הדרום-מערבי של הרי יהודה, המשקיף על השפלה ועל שפלת פלשת ממערב וגובל במדבר הנגב מדרום. מיקומה האסטרטגי מפקח על התוואי ממצרים וחוף הים אל הרי יהודה לעבר חברון וירושלים.

מאת Danny Gershoni – נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=76242738

זיהוי
תל חליף נקשר למספר מקומות מקראים:

ציקלג: הוצע תחילה על ידי פ.מ. הבל בשנת 1938, בהתבסס על קרבתו לחורבת רימון (חירבת אום ער-רממין), נחשבת לעיר המקראית רימון או אן-רימון.
רימון: חוקרים אחרונים טוענים כי תל חליף הייתה העיר המקראית רימון, כאשר השם שותף לתושבי חורבת רימון בתקופה הרומית/ביזנטית המאוחרת.
הורמה: נ' נעמן הציע לזהות את תל חליף עם הורמה המקראית.

היסטוריה והקשר תנ"כי
ההיסטוריה של תל חליף משתרעת מתקופת המעבר הכלקוליתית/ברונזה הקדומה I (בערך 3200 לפני הספירה) ועד לתקופות הביזנטית המאוחרת והערבית. ההקשר המקראי שלו, במיוחד הקשר שלו עם ציקלג, רימון וחורמה, מציב אותו בתוך הנרטיב של היישוב הישראלי ושטחי השבטים של יהודה ושמעון.

חפירות
החקר הארכיאולוגי החל בשנות ה-50, עם חפירות משמעותיות שנערכו על ידי פרויקט המחקר להב בהנחייתו של ג'.ד. סגר משנת 1976 ואילך. הפרויקט כלל עונות שדה בשנים 1976, 1977, 1979, 1980, 1983, 1986, 1987 ו-1989, תוך התמקדות בשדות שונים בפסגת התל ובאזורים הסובבים אותו.
בשלב השלישי של פרויקט המחקר להב, בהנחיית פ' ג'ייקובס ואו' בורובסקי, נערכו שלוש עונות של חפירות בשנים 1992, 1993 ו-1999

מימצאים

התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה I: בחפירה באתר 101 נמצאו עדויות מרובדות למעבר מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת לתקופת הברונזה הקדומה I, לרבות יחידה ביתית הממוקמת על סלע האם בתוך מחסה למערה.
תקופת הברזל II: בחפירות בשדה IV נמצאו חלקים מחומת העיר, עם מבני עמודים (בתים בני ארבעה חדרים) שנבנו ישירות כנגדה. מבנים ביתיים אלה הכילו מספר רב של כלי קרמיקה וכלי בית. מחרשות ברזל שנמצאו בבית הדרומי ביותר מעידות שחליף היה יישוב חקלאי.
חיי דת: חייו הדתיים של חליף בתקופת הברזל ב' מומחשים ב"מקדש הבית" שהתגלה בחדר הרחב של הבית הצפוני בשדה ד'. המנגנון הפולחני כלל ראש עשוי תבנית של "צלמית עמוד" (אשרה), שני בלוקים מחודדים מגולפים ומלוטשים מאבן גיר מקומית (ייתכן מסבוט), מעמד קטורת או מבער קרמיקה, ואבן שטוחה שאולי שימשה. כשולחן מנחות.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 2-Israel Exploration Society (1993,2008)