תל חרשים, הידוע בערבית כח'רבת א-תליל, הוא אתר ארכיאולוגי שגודלו בין 6-10 דונם, ברכס מירון שבגליל העליון. האתר שוכן בראש גבעה בגובה כ-700 מ' מעל פני הים עם מעיינות הנובעים בבסיסה, אשר היו כנראה הסיבה להתיישבות האדם באתר. האתר אינו מוזכר באופן מפורש במקרא, אבל חלק מהחוקרים טוענים כי האתר קשור בפרשה על שלמה המלך, שמכר את "ארץ כבול" לחירם מלך צור (מלכים א', ט' יא-יד). על אף שהאתר נסקר ונחפר בשנות ה-50 על ידי יוחנן אהרוני, האתר זכה לתשומת לב מחודשת במחקר בשנים האחרונות כחלק מהדיון על הגבול שבין ממלכת ישראל וממלכת צור בראשית האלף הראשון לפנה"ס.

מצודה עם חומת סוגרים מהמאות ה-11-10 לפנה"ס
העדות הקדומה ביותר לפעילות אנושית בתל חרשים היא מתקופת הברונזה התיכונה (1950-1470 לפנה"ס לערך), אך היקף הפעילות הזו היה קטן עד המאה ה-11 לפנה"ס. בעת הזאת, נקשר האתר יותר עם הסחר האיזורי, והתגלו בו שרידים של תעשיית ברונזה מקומית וכלי חרס שמקורם הן בחוף הפניקי ובגליל. במאה ה-10 לפנה"ס האתר בוצר והוקף בחומת סוגרים, המעידה על הצורך של המקומיים להגן על עצמם, או על נוכחותה של ישות פוליטית גדולה יותר.

מי עומד מאחורי המבצר בתל חרשים?
ארכיאולוג רשות העתיקות ד"ר דורון בן-עמי, אשר הביא לידי פרסום את ממצאי החפירה של יוחנן אהרוני מהמצודה בתל חרשים, גרס כי המצודה נשלטה על ידי בני ישראל וחשיבותה נבעה מתפקידה במערכת קשרי הסחר בין ממלכת ישראל לממלכות החוף הפניקי, ובהן ממלכת צור. ד"ר חיה כץ (המכללה האקדמית כנרת) מסכימה עם בן עמי שהיוזמה לביצור תל חרשים מגיעה מגורם מדיני, אך אינה מקבלת את ההשערה של ממלכת ישראל. לטענתה מדובר בישות מקומית שהתקיימה באזור טרם התפשטות ממלכת ישראל, שבבסיסה באתר המבוצר הר אדיר, כ-8 ק"מ מצפון-מזרח.  

נטישת האתר
אין עדות לכך שהמצודה בתל חרשים נחרבה, אך במאה ה-6 לפנה"ס, לאחר שהארץ נכבשה על ידי האשורים והבבלים, האתר כבר ניטש. מאוחר יתר באתר התגלו רק מספר מצומצם של כלי חרס המעידים על נוכחות בני אדם, אך לא על בניה. לאחר התקופה הפרסית (520-332 לפנה"ס), היישוב בתל חרשים ניטש לגמרי עד החפירות הארכיאולוגיות בשנת 1953.

מקורות:

Ben-Ami, D. (2004). The Casemate Fort at Tel Harashim in Upper Galilee. Tel Aviv, 31(2), 194–208.

Katz, H. (2020). Settlement Processes in the Meron Ridges During the Iron Age I. BASOR 383(1), 1–18.

Steiner, M. L., & Killebrew, A. E. (Eds.). (2014). The Oxford Handbook of the Archaeology of the Levant c. 8000–332 BCE. Oxford University Press.