תל מבורך הינו תל קטן, בגודל של כדונם, אשר לאורך מרבית תקופות ישובו הורכב ממבנה אחד מרכזי. התל נמצא בכניסה ליישוב בית חנינה כ-2 ק"מ מהחוף, על גדתו הדרומית של נחל תנינים ומתנשא לגובה של כ-15 מ'. הישוב בתל כנראה התקיים בזיקה לעיר גדולה יותר באזור (דור בתקופת המקרא או קיסריה לאחר מכן). התל נמצא בדיוק בחיץ בין חוף הכרמל, שהינו הררי וביצתי, ומישור השרון, ובנקודה מרכזית ונגישה על דרך המסחר שלאורך החוף. שם האתר (בערבית "תל מובאראק") אינו מופיע במקורות קדומים ועל כן התל אינו מוכר או מזוהה. על אף גודלו הקטן, תל מבורך היה בשימוש בני אדם במשך אלפי שנים בשל מיקומו האסטרטגי ומחקרו משמעותי להבנת ההיסטוריה והארכאולוגיה של מישור החוף.
תולדות המחקר
בשנות ה-20 וה-60 נמצאו ממצאים המתקשרים לקבורה למרגלות התל. בשנים 1973-1976 נחפר התל בראשות אפרים שטרן מטעם האוניברסיטה העברית. ב-2006 וב-2009 נערכו חפירות הצלה למרגלות התל, ובשנת 2017 נחפר התל מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, בראשות סווטה מצ'קביץ ופאולה ויימן-ברק.
המצודה – תקופת הברונזה התיכונה (1710-1590 לפנה"ס)
בתקופת הברונזה התיכונה נבנתה מצודה על גבעה נמוכה וסביבה הוספו מבני מגורים, אותם הקיפה סוללת עפר בגובה של כ-3 מ', שיצרה מעין "מכתש". מתחת למבנים בישוב נמצאו קבורות תינוקות בקנקנים, וכן נמצאו כלי אבן ואובסידיאן שכנראה נלקחו מאתר נאוליתי סמוך. נראה כי הישוב נחרב, ומעליו, בתוך מכתש הסוללה, נבנתה מצודה נוספת. מתקופתה נמצאו קבורות תינוקות בקנקנים (על חלקם טביעות חותם של החיקסוס) במדרונות הסוללה, וכן כלים מקומיים וקיפריים.
מקדש-דרכים – תקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס)
בתקופת הברונזה המאוחרת, בסוף המאה ה-16 לפנה"ס, נבנה כמעט על כל שטח התל מבנה גדול שפורש כמקדש. המבנה המלבני כלל חצרות מרוצפות אבן, ובתוכו עמדה במה מוגבהת עם מדרגות, כשצמוד לכל הקירות ספסלים. הרצפות והמתקנים היו מטויחים, ובמרכז המבנה נמצאו בור אשפה ריק, ארבעה אבנים גדולות, ואבן שטוחה ומעוגלת שיתכן ושימשה כבסיס לעמוד. ניכר כי המבנה עבר שיפוצים ושינויים לאורך השימוש בו: הרצפה, הספסלים, ומתקנים נוספים הוגבהו, הבמה הוגדלה, הוספו חדרים, והחלל חולק מחדש. נמצאו במקדש ממצאים ייחודיים: חותמות גליל בסגנון מיתני, לוחיות מפאיאנס, ספל בהט, טבעת מעוטרת פלמטה, ומצלתיים ופסלון דמוי נחש מברונזה. כן נמצאו בחלל קרמיקה קיפרית ומקומית מעוטרת, סכין ברונזה, חנית, וראשי חצים. מאחר ולא נמצאו בתי מגורים, ובשל מיקומו של האתר בצמוד לדרכי המסחר לאורך החוף, החוקרים פרשו את האתר כמקדש דרכים. נראה כי השימוש במקדש נפסק בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, והתל ניטש.
תקופת הברזל (1150-520 לפנה"ס)
בתקופת הברזל, על גבי המקדש נבנה בסוף המאה ה-11 לפנה"ס מבנה גדול שניטש ונהרס במאה ה-10 לפנה"ס, אך נבנה מחדש במחציתה השנייה של אותה מאה כמבנה בעל ארבעה חדרים, מוקף חצר מרוצפת גיר כתוש וכבוש, ומבוצרת בקיר עבה. במבנה נמצאו כלים מקומיים וקיפריים, בחלקם בסגנון פיניקי. גם מבנה זה נהרס בנסיבות לא ידועות בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, ומהקבלתו עם שכבה ממגידו הוצע כי הריסתו מתקשרת למסע שישק. למרגלות התל וממזרח לו נמצאו שרידי בנייה מסוף המאה ה-9—המאה ה-8 לפנה"ס, ויתכן שבתקופה הזו נדד הישוב מהתל למרגלותיו.
התקופה הפרסית (520-332 לפנה"ס)
הישוב בתקופה הפרסית החל בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס, ונמצא ממנו בור גדול מלא אפר, עצמות, וכלי חרס, ביניהם גם אתיים וקיפריים. יתכן כי התל שימש בעיקר לאחסון תוצרת חקלאית, כאשר למרגלות התל נמצאו מחצבות, קירות, ומבנה גדול, הבנוי בסגנון פיניקי. בשכבה זו בתל ניכרים סימני חורבן, ובמאה ה-4 לפנה"ס נבנה על כל התל מבנה גדול, בנוי אף הוא בסגנון פיניקי ומבוצר בחומת סוגרים, שפורש כמבנה מנהלי או אחוזה. התרבות החומרית שנמצאה מעידה על שגשוג, אולם גם מבנה זה נחרב. על פי כתובות פיניקיות ויווניות, צפון מישור החוף ניתן על ידי הפרסים לפיניקים, ויתכן שהשימוש בתל מבורך נעשה על ידם. יתכן שחורבן המבנה הגדול התרחש במרד הפיניקים בפרסים באמצע המאה ה-4 לפנה"ס. זמן קצר אחריו נבנה המבנה מחדש, ונהרס שוב על ידי צבא אלכסנדר ב-333-332 לפנה"ס.
התקופה ההלניסטית (המאות ה-3-1 לפנה"ס) והלאה
השימוש בתל בתקופה ההלניסטית לא ברור, שכן הממצאים לא שרדו היטב ונמצאו קירות בודדים בלבד, המתוארכים לתקופה הסלווקית (המאה ה-2 לפנה"ס). לאחר התקופה ההלניסטית ניטש התל, ובתקופה הרומית עברה הפעילות באזור למרגלותיו. האזור שימש כשדה קבורה, גם בתקופה הצלבנית ובתקופות האיסלמיות המאוחרות.
מקורות
מצ'קביץ, ס., ויימן-ברק, פ., שרון, א. (2019). תל מבורך – 2017. חדשות ארכאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, 131. https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25654&mag_id=127
שדמן, ע. (2014). תל מבורך: שרידים מתקופות הברזל 2, הפרסית והרומית. חדשות ארכאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, 126. https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=13678&mag_id=121
שטרן, א. (1992). מבורך, תל. מתוך א. שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרטא ירושלים.
Stern, E. (1978). Excavations at Tel Mevorakh (1973-1976): Part one: From the Iron Age to the Roman period [Monograph]. Qedem 9, i-xiv, 1-105. https://www.jstor.org/stable/43588699
Stern, E. (1984). Excavations at Tel Mevorakh (1973-1976): Part two: The Bronze Age [Monograph]. Qedem 18, i-xiv, 1-168. http://www.jstor.org/stable/43588789