חצור היא אחת הערים הגדולות והחשובות הארץ ישראל הקדומה. היא מזוהה עם תל אל-קדח, המכונה כיום "תל חצור". התל נמצא בדרום עמק החולה, מערבית לקיבוץ איילת השחר. חצור יושבת בצומת דרכים אסטרטגית השולטת על הדרך המובילה ממצרים למסופוטמיה. מהמאה ה-17 לפנה"ס היתה חצור המרכז המדיני-כלכלי הגדול בארץ כנען, ובתקופת הברונזה המאוחרת היתה חצור הגדולה ביותר מבין ערי המלוכה בארץ. בספר יהושע מתואר כי חצור הכנענית נכבשה על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע, וגודלה ועוצמתה מהדהד בתיאורה כ"רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" (יהושע י"ג, י"א). הממצא הארכיאולוגי חשף כי במאות ה-10-9 לפנה"ס נבנתה חצור מחדש והפכה לעיר מרכזית בממלכת ישראל הצפונית. סופה של העיר בכיבוש האשורי על ידי תגלת פלאסר השלישי ב-734 לפנה"ס. לאחר חורבן זה נמצאו באתר שרידי יישוב מעטים מהתקופה הפרסית ולאחר מכן הממלוכית. באתר נמצאו ממצאים מרשימים רבים וביניהם: ארמונות ומקדשים מרשימים, מתחם מצבות ולוחות בכתב יתדות. תל חצור הינו אחד התלים הגדולים בישראל והוכרז כאתר מורשת עולמי בשנת 2005.

תולדות החפירה
תל אל-קדח נחפר לראשונה ב1928 על ידי הפרופ' הבריטי ג'ון גרסטנג אשר הציע את זיהוי האתר עם חצור המקראית. בין השנים 1958-1955 חפר במקום פרופ' יגאל ידין מטעם האוניברסיטה העברית. משנת 1990 חופר בחצור פרופ' אמנון בן-תור מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קומפלוטנסה ממדריד, תחת חסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. משנת 1995 משתתפת בחפירות קרן זלץ בניו יורק ופרויקט החפירות נקרא "חפירות קרן זלץ בחצור לזכרו של יגאל ידין". בין השנים 2014-2006 הצטרפה לחפירות ד"ר שרון צוקרמן ז"ל מהאוניברסיטה העברית, וב-2015 נוספה ד"ר שלומית בכר.

העיר הכנענית
העיר בחצור הוקמה בסוף האלף ה-3 לפנה"ס והפכה במאה ה-17 לפנה"ס לעיר כנענית מרכזית. העיר הגיעה לשיאה עם התרחבותה מערבה. שטחה של העיר התפרס על פני כ-840 דונם המתחלקים בין העיר העליונה (כ-140 דונם) לעיר התחתונה, מה שהופך אותה לאחד האתרים הגדולים בארץ, ובמזרח הקדום כולו. החוקרים הגיעו למסקנה בדבר חשיבותה של חצור בתקופת הברונזה מהשוואת גודלה לתלים אחרים בני התקופה, ובעקבות האזכורים המקראיים: "וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" (יהושע יא' י'), "וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר" (שופטים ד' ב'). כמו כן נזכרת חצור בארכיונים חוץ מקראיים חשובים כמו "כתבי המארות" הפרעוניים מהמאה ה-19 לפנה"ס. חצור הינה העיר היחידה שנזכרת בארכיוני ממלכת מארי והיא מופיעה רבות בארכיון אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס בין השאר באזכור משלוחי מתנות ממלך מצרים למלך חצור (שהוא היחידי בערי כנען המוזכר כ"מלך" הן במקורות המקראיים והן מחוצה להם).

ממצאים ארכיאולוגים מחצור הכנענים
בחפירות נמצאו מכלולים מרשימים מתקופת הברונזה התיכונה וביניהם מתחם מצבות (המצביע על פולחן תחת כיפת השמיים), ארמון מלכותי גדול, מקדש ומכלול מחסנים לתוצרת חקלאית. מתחם המצבות וחלק מהמחסנים יצאו משימוש בתקופת הברונזה המאוחרת. ידין שיער כי העיר חצור חרבה בסוף תקופת הברונזה התיכונה (סביב 1500 לפנה"ס) והוקמה מחדש בתקופת הברונזה המאוחרת. ממשיכו של ידין, בן-תור, הציע השערה אחרת על מעבר שקט תוך ארגון מחדש של העיר העליונה ללא חורבן. מעבר לממצאים הארכיטקטוניים המרשימים נמצאה כמות גדולה של צלמיות, פסלים (וביניהם פסלים מצריים), כלי נשק ולוחות רבים בכתב יתדות (המהווים כחמישית מכלל ממצא זה בארץ). מרבית הלוחות הם תעודות מנהליות וכלכליות מהתקופה הכנענית והחוקרים מקווים כי בעונות החפירה הבאות ימצא הארכיון של מלכי חצור הקדומים.

התקופת המלוכה הישראלית
זמן חורבנה של חצור הכנענית שנוי במחלוקת בין החוקרים. ידין קבע את זמן כיבושה ל-1250 לפנה"ס, תחילת ההתנחלות הישראלית בהתאמה לכיבושי יהושע, ואילו  פרופ' יוחנן אהרוני מאחר את הכיבוש לזמן התנחלות השבטים על פי ספר שופטים, כמאה שנה מאוחר יותר. לאחר הכיבוש הישראלי ננטשה העיר הכנענית התחתונה ולא יושבה עוד. על פי בן-תור, ממצא שכבת השרפה האדירה (המתוארך לסוף תקופת הברונזה המאוחרת) מאשש את הכתוב "רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע יא' יג'). את בנייתה של חצור כעיר ישראלית גדולה ייחס ידין למלך שלמה במאה ה-10 לפנה"ס וזאת בדמיון לערים גזר ומגידו אשר נושאות מאפיינים ארכיטקטוניים דומים. חפירות בן-תור מאששות את מסקנותיו של ידין. עיר זו כללה מבני מגורים, מחסנים, ביצורים ושער הדומה לשערים במגידו ובגזר. על פי ד"ר דורון בן-עמי, חבר משלחת החפירות לחצור, ישנם ממצאים דלים מתקופת הברזל 1 (המאות ה-12-11 לפנה"ס) באתר והם כוללים בעיקר עשרות בורות אשר נחפרו בחורבות העיר הכנענית. בחפירות אף נחשף מפעל מים גדול הנועד לספק מים בעת מצור ובנייתו שויכה לאחאב מלך ישראל.

מקורות

אבירם, י. גיטין, ס. מזר, ע. נאמן, נ. צוקרמן, ש. שטרן א. (עורכים) 2011. ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. ספר אמנון בן תור. החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. כרך שלושים: 1-14, 59-73, 195-199, 328-342.

בן-תור,א. רוביאטו, מ. 1996. החפירות המחודשות בתל חצור. קדמוניות. גיליון 1 (111): 2-18.

בן-עמי, ד. 2011. חצור בראשית תקופת הברזל. קדמוניות. גיליון 143: 24-27.

סנדהוס, ד. 2011. חצור במאות ט'-ח' לפני הספירה. קדמוניות. גיליון 143: 28-33.  

Ben-Tor, A. 2004. Hazor and Chronology. Ägypten und Levante / Egypt and the Levant. Vol. 14: pp. 45-67.