-1500
-1300
-1100
-900
-700
-500
-300
-100
הכרזת כורש

כתובת ובה הכרזה של כורש מלך פרס המאפשר ליהודים שהוגלו לבבל לחזור לארץ ישראל

קראו עוד >>

חורבן בית ראשון

חורבן ירושליים ובית המקדש הראשון . גלות בבל

מסע סנחריב

מסע סנחריב מלך אשור נגד יהודה והמלך חיזקיה

קראו עוד >>

חורבן שומרון

חורבן וגלות ממלכת ישראל בידי אשור

כתובת תל דן

כתובת המתארת ניצחון של מלך ארם (חזאל) על ישראל ויהודה

עדות חוץ מקראית ראשונה ל״בית דוד״

קראו עוד >>

קרב קרקר

853 לפנ״ס כתובת ובה תאור של קרב בין צבא אשור לברית של 12 מלכים הכוללת את אחאב מלך ישראל

עדות חוץ מקראית ראשונה למלך ישראלי

קראו עוד >>

מסע שישק

כתובת המתארת את מסע המלחמה של פרעה שושנק הראשון לארץ ישראל

איזכור חוץ מקראי ראשון שגם מופיע בתנך

קראו עוד >>

אסטלת מרנפתח

כתובת המתארת ​​את מסע המלחמה של פרעה מרנפתח (בנו של רעמסס השני) לארץ ישראל

אזכור חוץ מקראי ראשון של השם "ישראל

קראו עוד<<

map itself here
ארכיאולוגית
היסטורית
כנענים ומצרים
ראשית ישראל
ישראל ויהודה
יהודה ואשור
בבל
פרס
יוון
חשמונאים
ברונזה מאוחרת
תקופת הברזל 1
תקופת הברזל 2
תקופה פרסית
תקופה הלניסטית

פרסומים
close

כל הסוגים
טקסט
וידאו
פודקאסט
  • מפות חדשות

    31.12.26
    מפת מוזיאונים ארכאולוגים, ומפת גנים לאומים
  • נחשף אחד ממפעלי הביצור הענקיים שהגנו על מלכי ירושלים

    21.07.24
    ארכיאולוגים גילו תעלת ביצור עצומה בעומק של לפחות 9 מטרים וברוחב של 30 מטרים בעיר דוד. לאורך 150 השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לזהות את החפיר שנועד להגן על העיר העליונה שבה שכנו המקדש והארמון ולהפרידה מהעיר התחתונה, וכעת הוא נחשף לראשונה
  • אריג אדום צבוע ב"תולעת השני", בן כ-3,800 שנה, התגלה במדבר יהודה

    18.07.24
    צבע השני, המוזכר בתנ"ך, נחשב לאחד הצבענים היוקרתיים בעולם העתיק, ששימשו לצביעת אריגי המשכן ובגדי הכהונה. זוהי העדות הקדומה ביותר לאריג צבוע בכנימת האלון, שמזוהה עם "תולעת השני" מהמקורות
close
סינון
אתרים
תגליות חדשות
תגליות חשובות
שנוי במחלוקת
חוקר/ת
ספרי תנ״ך
עתלית
עתלית
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=bNrDT5mDoEE"]

עתלית העתיקה נמצאת כ-20 קילומטרים דרומית לחיפה, מתחת ומסביב לעתלית המודרנית. חלק מהאתר שקוע מתחת למים. האתר חשף כפר פרהיסטורי מהתקופה הנאוליתית (סוף האלף השביעי לפני הספירה). באלף הראשון לפני הספירה התקיים במקום יישוב פיניקי, שנמשך עד התקופה ההלניסטית. הצלבנים בנו מבצר בשם "קסטלום פרגרינורום" על יריק הים בעתלית (כיום בשטח צבאי מוגבל) כדי להגן על עולי הרגל. לאחר מכן התיישבו הצלבנים גם מחוץ למבצר, בעיקר על שרידי היישוב הפיניקי.

ממצאים משמעותיים באתר כוללים נמל ושער עם שני מגדלים המיוחסים לתקופת הברזל, ושרידי יישוב פרהיסטורי שהתגלו כ-400 מטרים מהחוף. בין התגליות הארכיאולוגיות הבולטות יש עדויות לאחד מהמקרים המוקדמים בעולם של שחפת, שנמצאו באמצעות ניתוח עצמות.

זיהוי והיסטורית המחקר בעתלית

חוקרים מזהים את עתלית עם "קראת זבולון", שהוזכר על ידי יוספוס פלביוס (המונח "קראת" נובע מהמילה הפיניקית לעיר: "קרטה"). חוקרים מאמינים שהשם המאוחר יותר "עתלית" נגזר מהמלכת עתליה מיהודה. גילוי כתובת חלקית עם האותיות 'עין' ו'טט' בכתב הפיניקי תומך בתיאוריה זו.

במהלך השנים היו עתלית אתר של סקרים וחפירות ארכאולוגיות רבות. החפירה הראשונה התקיימה בין השנים 1932-1936 ו-1938, בהנהגת הארכיאולוג הבריטי סדריק נורמן ג'ונס, ראש המחלקה המנדטורית לעתיקות. חפירה זו התמקדה ביישוב הפיניקי. הנמל התגלה בשנות ה-60 על ידי החברה הישראלית לחקר. בשנות ה-70 נסקר הנמל על ידי המרכז ללימודים ימיים באוניברסיטת חיפה בראשות פרופסור אבנר רבן וד"ר לינדר. לאחר מכן, ד"ר חגי ארליך תיארך את הנמל באמצעות ניתוח פחמן-14. בשנים 2002-2003 נחפר אתר הנמל על ידי פרופסור רבן וד"ר ארליך.

כפר נאוליתי שקוע (אלף 7 לפני הספירה)

שרידי הכפר התגלו כ-400 מטרים מהחוף מעתלית, בעומק של 8-12 מטרים. הממצאים מתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית (האלף השביעי לפני הספירה). הכפר עמד כנראה על הגדה הדרומית של נחל אורן.

חפירות תת-מימיות העלו ממצאים רבים, כולל שרידי מבנים ואחת מבארות המים העתיקות בעולם. תושבי הכפר עסקו בדיג, רעיית בקר וצאן וגידול חיטה. מבנה ייחודי המורכב מכמה אבני כורכר גדולות עם סימני כוסות המסודרים במעגל מעיד על פעילות פולחנית במקום. ממצאים נוספים כוללים כלי עצם, קערות טחינת בזלת, כלי צור רבים לעיבוד עורות ובשר, וראשי חץ לציד.

ליד בתי הכפר התגלו קברים בודדים ובהם כ-15 שלדים. מחקר של פרופסור ישראל הרשקוביץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב זיהה את אחד השלדים כאחד ממקרי השחפת המוקדמים ביותר הידועים בעולם.

בשנת 1985, סקר ימי ליד עתלית בראשות הארכיאולוג אהוד גלילי חשף יישוב פרהיסטורי. מספר עונות חפירה נערכו בכפר הנאולית עתלית בשנים 1986, 1989, 1990 ו-1993 על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה בהנחיית גלילי.

עתלית-ים, מבנה פולחני מאבנים, שחזור אמן
By Hanay, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15044105

ההתיישבות הפיניקית בעתלית (האלף הראשון לפני הספירה)

היישוב הפיניקי בעתלית היה קטן יחסית וכלל נמל, מדרום לנמל הפיניקי הראשי בדור. בחפירות נמצא שער ובו שני מגדלים ובית קברות ובו קבורת קנקן לילד. עדויות על שיטות קבורה האופייניות לעולם הפיניקי כוללות שריפת גופות מהמאה ה-8 לפנה"ס וקבורת אדמה מהמאה ה-6 לפנה"ס. יישוב זה התקיים עד התקופה הפרסית-הלניסטית (מאות 6-1 לפני הספירה).

הנמל נבנה סביב מפרץ טבעי המוגן מהרוחות וכלל מזח באורך 38 מטרים. טכניקת הבנייה של הנמל מוכרת כפיניקית, עם שיטות דומות שנמצאו במספר אתרים מהמאה ה-11 לפני הספירה בלבנון. טכניקה זו כללה אגני שטיפה ובריכות איסוף שנועדו למנוע הצטברות משקעים בתחתית הנמל. אבנים וחלוקי נחל שהובאו מצפון סוריה ומקפריסין מעידים שלפיניקים בעתלית היו קשרי מסחר ברחבי אגן הים התיכון. חוקרים מציעים שהנמל נבנה בתגובה לביקוש המוגבר לייבוא ​​מתכות על ידי ממלכת ישראל בתמורה למוצרים חקלאיים.

האותיות 𐤏𐤕 (את) חצובות בסלע
מאת אסף.צ מוויקיפדיה העברית - הועבר מ- he.wikipedia לוויקישיתוףעל ידי מתניה., נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9497957

תקופה צלבנית בעתלית

תקופה זו היא הבולטת והענפה ביותר בתולדות עתלית העתיקה. הוקם יישוב צלבני, ובחצי האי ניצב מבצר בשם "קסטלום פרגרינורום" (טירת עולי הרגל), המכונה בצרפתית "שאטו פלרין". הנוכחות הצלבנית החלה בשנת 1103 לספירה. באזור שנקרא בעבר "חירבת דסטארי" (המוזכר במאה ה-4 לספירה), נבנה מבצר קטן בשם "לה דסטרויט" להגנת עולי הרגל בדרכם לירושלים. בסמוך למצודה שוכנת מחצבת כורכר עתיקה, בה נמצאו האותיות 'א' ו'ת' מגולפות בכתב פיניקי קדום, אולי מסמנות את גבולות היישוב עתלית.

המבצר הקטן עמד כמאה שנים עד ליישוב הצלבני הרחב בעתלית, שבמהלכו נבנתה טירה גדולה בחצי האי. ההיסטוריון אוליבר מפדרבורן ציין כי מטמון של מטבעות פיניקים התגלה ככל הנראה במהלך הבנייה, מה שסייע לממן חלק מעלויות הבנייה של הטירה.

המצודה עמדה בהתקפה מוסלמית מאסיבית בשנת 1220, מה שגרם לצלבנים להתיישב סביבו. בחפירות התגלו כנסייה, בנייני מגורים, אורוות ואסמים. עד 1265, השליט הממלוכי בייבארס הרס חלק ניכר מהמצודה, אך רוב התושבים נשארו. הטירה ננטשה בשנת 1291. השכבה העליונה של חפירותיו של ג'ונס בעתלית חשפו כלי חרס ומטבעות הקשורים לנוכחות הטמפלרית מ-1217 עד 1295 לספירה. תחת האימפריה העות'מאנית, חלק ניכר מהמצודה פורק למטרות בנייה משניות.

שרטוט משנות ה-50 של המאה ה-20 המראה את העיר בתוך הביצורים.
By Charles William Meredith van de Velde - File:Le_Pays_d'Israel.pdf, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=95021738

מקורות:

Arad, H. 2013. Phoenician Atlit and Its Newly-Excavated Harbour: a Reassessment. Tel Aviv Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. Pp. 43-60.

Arad, H. 2010. Report on Underwater Excavation at the Phoenician Harbour, Atlit, Israel. The International Journal of Nautical Archaeology 39.2: Pp. 278–285.

Arad H. and Artzy M. 2007. The Harbor of Atlit in Northern Canaanite/Phoenician Context. Near Eastern Archaeology , Vol. 70, No. 2, pp. 75-84.

C.N.Johns, Atlit. In  Stern, E. (ED). 1993.. Encyclopedia of Archeological Excavations in the Holy Land. Vol 1. Pp 112-118 The Israel Exploration Society. Carta. Jerusalem. 

Raban, A. and Linder, E. MARITIME 'ATLIT . In  Stern, E. (ED). 1993.. Encyclopedia of Archeological Excavations in the Holy Land. Vol 1. Pp 118-120. The Israel Exploration Society. Carta. Jerusalem. 

מפת טיולים

עתלית
תל ג'נין
תל ג'נין

תל ג'נין, המכונה גם 'תל את-תל', 'תל אנ-נאוואר' (=תל צוענים) ו'מג'נה' (=בית קברות), הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בלב העיר ג'נין, בקצה הצפוני של השומרון. התל זוהה לראשונה על ידי ראש מחלקת העתיקות המנדטורית פיליפ גאי בשנת 1926. במשך כמעט 100 השנים שעברו מאז, רוב התל נהרס בהדרגה במסגרת בנייה מקומית, ורק חלק קטן ממה שנותר נחקר. הגודל המקורי המשוער של התל הוא כ-30 דונם. חוקרים רבים הציעו לזהות את ג'נין עם עיר הלויים המקראית עין גנים (יהושע י"ט, כ"א; כ"א, כ"ט), אולם יש הסוברים שיש לזהות את עין גנים עם ח'רבת בית ג'ן שליד יבנאל. עם זאת, מוסכם על רובם-ככולם שיש לזהות את ג'נין עם בית הגן, דרכו עבר אחזיה מלך יהודה בעת בריחתו מיהוא בן נמשי (מלכים ב' ט', כ"ז).

תולדות המחקר באתר

האתר נסקר לראשונה על ידי יוסף פורת בשנת 1968 במסגרת השלמות שערך לסקר החירום שנערך ביהודה, שומרון והגולן לאחר מלחמת ששת הימים. כעבור שנה נסקר האתר שוב על ידי נחמיה צורי. בשנים שלאחר מכן נערכו באתר מספר חפירות הצלה מצומצמות מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה. בשנים 1983-1977 שולי התל נחפרו על ידי משלחת מאוניברסיטת בירזית בראשות הארכיאולוג האמריקאי אלברט גלוק. גלוק נרצח על ידי מתנקש אלמוני בשנת 1992, טרם הספיק לפרסם את הדו"ח המלא של החפירה. חלק מתלמידיו פרסמו מחקרים נקודתיים על החפירה במשך השנים שלאחר מכן, אך דו"ח סופי טרם פורסם. בשנת 2003 או 2004 נחפר קבר קדום בסביבת התל על ידי רשות העתיקות הפלסטינאית, וככל הנראה התקיימה גם חפירה נקודתית בתל עצמו בתקופה זו. בשנים 2017-2016 מצב האתר נבדק פעמיים על ידי מאיר רוטר מאוניברסיטת בר-אילן.

האתר מהתקופה הנאוליתית עד תקופת הברונזה

תל ג'נין יושב לראשונה בצורה מצומצמת בתקופה הנאוליתית הקדם-קירמית (6000-7500 לפנה"ס), אז כנראה פעלה באתר חווה חקלאית, שאולי ניהלה קשרי מסחר בינלאומיים. כנראה שהייתה פעילות מסוימת בתקופה הכלקוליתית (3700-4500 לפנה"ס). בראשית תקופת הברונזה הקדומה 1 (סביב 3700 לפנה"ס) התל הוגבה באופן מלאכותי על מנת למנוע הצפות. במשך תקופה זו התל ננטש ויושב מחדש מספר פעמים, עד אשר ננטש לטווח ארוך סביב 3300 לפנה"ס. טרם נמצאו עדויות ברורות ליישוב באתר מתקופת הברונזה הביניימית והלאה, אך ייתכן שהאתר היה מבוצר בתקופת הברונזה התיכונה, והתגלו מספר חרסים מתקופות אלו המלמדים על פעילות בהיקף לא ידוע.

לדעת חלק מהחוקרים ג'נין מזוהה עם 'קינה', עיר המוזכרת ברשימת ערים כנעניות שנכבשו על ידי תחותמס השלישי מלך מצרים (ראשית תקופת הברונזה המאוחרת, אמצע המאה ה-15 לפנה"ס). בנוסף, חוקרים רבים מזהים את תל ג'נין עם 'גינה', המוזכרת במכתבי אל-עמרנה (שלהי המאה ה-14 לפנה"ס) בתור עיר שאנשיה כנראה הרגו את לָבָּאיה מלך שכם ולכן הותקפה על ידי בניו, שכנראה היו קשורים אל העפירו. האתר בוודאות נושב מחדש במאה ה-13 לפנה"ס. לתקופה זו יש לשייך גרזן מברונזה, עגיל זהב ובקבוק זכוכית.

האתר בתקופת הברזל והלאה

האתר המשיך להתקיים בראשית תקופת הברזל 1 (המאה ה-12 לפנה"ס). ייתכן שבתקופה זו חלק מיושבי האתר עסקו בדיג רכיכות. כמו כן, כנראה שבתקופה זו יושבי האתר קיימו קשרי מסחר, הבאים לידי ביטוי בכלים קפריסאים ופלשתיים. ממצאים נוספים מתקופה זו כוללים בתים, מחט מברונזה, אבן שחיקה מבזלת וכלים ישראליים (אך זהות יושבי האתר בתקופה זו אינה ידועה). בשלהי המאה ה-12 שולי התל נעזבו ויושבו מחדש רק בתקופה הביזנטית. היישוב באתר בתקופת הברזל 2 כנראה התחדש בראש התל (אזור שלא שנחפר). התגלו מספר חרסים מתקופה זו, וכן מהתקופה הפרסית, ההלניסטית והלאה (המאה ה-10 לפנה"ס והלאה).

מקורות

י' פורת, סקר שומרון ב' [כת"י שלא פורסם, נמצא אצל המחבר], 1968.

נ' צורי, נחלת יששכר: סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי, ירושלים תשל"ז.

A. Glock, ‘Jenin’, in: Anchor Bible Dictionary, 3, pp. 678-680.

A. Glock, ‘News from the Field: Excavations in Jenin’, The Biblical Archaeologist 40 (1977), p. 99.

H. J. Salem, Early Bronze Age Settlement System and Village Life in the Jenin Region/Palestine: A Study of Tell Jenin Stratigraphy and Pottery Traditions (Ph.D. dissertation, Universiteit Leiden), 2006.

נתיב העשרה
נתיב העשרה

מקום
נתיב העשרה הוא אתר בו נערכה חפירת הצלה לפני עבודות הבנייה. האתר ממוקם על שתי גבעות כורכר סמוכות ממערב לנחל שקמה.

רשות העתיקות


היסטוריה
נחשפו שרידי התיישבות מתקופת הברזל, התקופה הפרסית והתקופה הביזנטית. האתר ננטש באירוע אלים בתקופה הפרסית, אך הוא אוכלס מחדש בתקופה הביזנטית לאחר מאות שנים של קבור בחול דיונה.


חפירה
בשתי הגבעות נפתחו חמישה שטחי חפירה (A–F) והניבו ממצאים משמעותיים. בשטח A התגלו שתי שכבות יישוב במדרון המזרחי של הגבעה הדרומית. בשטח B, אף הוא במדרון המזרחי של הגבעה הדרומית, נמצאו שרידי מבנה בן ארבעה חדרים. בשטח C בראש הגבעה הדרומית נחשף מתקופת הברזל ויישוב פרסית וכן קברים מהתקופה הביזנטית. בשטח D היו ארבעה קברים מקומרים במדרון המזרחי של הגבעה הצפונית. בשטח F היה בור אשפה שהניב זכוכית מהתקופה הרומית, יחד עם שרידים מהתקופות הביזנטית והפרסית.

רשות העתיקות


ממצאים
בחפירה נמצאו כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן וחפצי מתכת מתקופות שונות. כלי החרס מתקופות הברזל II ו-III, הפרסית והביזנטית. ממצאי זכוכית מהתקופות הרומית והביזנטית, התגלו בשטח F ושטח D בהתאמה. כלי אבן שימשו בדרך כלל להכנת מזון ביתי. ממצא מתכת, בעיקר מהתקופה הפרסית, כלל 11 ראשי חץ. עדויות לאירועים אלימים בתקופה הפרסית הצביעו על ידי שכבות שרופות, ראשי חץ מברונזה וכלי חרס שהושארו באתרם.

מקורות

חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל גיליון 135 לשנת 2023 נתיב העשרה יעל עבאדי-רייס

נתיב העשרה
א-סוידה
א-סוידה

א-סוידה היא אתר מצודה רבועה (70 על 70 מ') הממוקם ביער ח"ן שבין זכרון יעקב ועמיקם, המהווה חלק מפארק אלונה שבחבל רמות מנשה. המצודה מוקפת בחומה ושוכנת על גבעה בגובה 161 מ' מעל פני הים, השולטת על סביבתה. מגבעה זו מתחיל נחל סנונית, מיובליו של נחל תנינים (הנשפך לים בסמוך לתל מבורך). בארבעת פינות המתחם זוהו שרידי מגדלים. התגלו באתר גם מבנים מתקופת הברזל.

החרסים שהתגלו באתר מתוארכים לתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

מקורות:

"א-סוידה" (אתר 17) מתוך: עולמי י., סנדר ש. ואורן א. 2011. מפת בנימינה (48). הסקר הארכיאולוגי של ישראל

חורבת לבנין
חורבת לבנין
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=XffhzIfrTMI"]

חורבת לבנין משתרעת על תל בגדה המערבית של נחל חכליל בפארק עדולם ומוקפת עמקים פוריים

לעיתים מזוהה עם העיר כזיב שבנחל יהודה (יהושע טו, מד') המוזכרת יחד עם קעילה ומראשה, ונזכרת גם בנבואת מיכה המורשתי יחד עם מרשת וגת מרשה ועדולם. אפשרות זיהוי נוספת היא "לבנה" הידועה שבשפלה (הגם שהזיהוי המקובל הוא בתל בורנה).

By Davidbena - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84225656
חורבת לבנין
תל אבו זרד
תל אבו זרד

מיקום וזיהוי

אתר תל אבו זרד הוא תל מרכזי במרכז השומרון

על הנתיב הראשי מצפון לדרום המחבר בין תל בלטה/שכם הקדומה לירושלים, ואפק הקדומה ממערב עם בית אל ממזרח.
תל אבו זרד כבר היה מוכר מסקרים במאות ה-19 וה-20 והוא זוהה בצורה משכנעת על ידי האב פ.-מ. הבל או.פ. עם תפוח המקראית (יהושוע י"ב יז; ט"ו 33; ט"ז ח; י"ז 7-8). י.

מתווה התישבותי של האתר

נתונים ארכיאולוגיים הנוגעים לישוב האתר בפרספקטיבה כרונולוגית התקבלו על ידי ממצאים וסקרים פני השטח וכן על ידי תצפיות סטרטיגרפיות ראשוניות. עם זאת, ישנם מספר מקורות היסטוריים המספקים מידע נוסף שיש להתאים לעדויות ארכיאולוגיות. .
נתונים שסופקו על ידי חיפוש ואיסוף פני השטח מופו על פני הטופוגרפיה של האתר כדי להראות את הרחבת הנוכחות האנושית בתקופות שונות. טווח התעסוקה של אבו זרד נבע מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה העות'מאנית, כלומר מסביבות 3000 לפנה"ס עד 1900 לספירה, עם כמה פערים משמעותיים בתקופת הברונזה הבינונית, כמו גם ברונזה התיכונה I.
בהתבסס על ממצאים פני השטח, חקירות קרקע ותת-קרקעיות, הצעה של ההיסטוריה ההתישבותית באתר עשויה להיראות כך:

תקופה I - התיישבות כפרית (לא מבוצר) מתקופת הברונזה הקדומה (EB II-III, 3000-2500 לפנה"ס)
תקופה II – תקופת הברונזה הבינונית (קברים על הגבעות הסמוכות) (EB IV, 2300-2000 לפנה"ס)
תקופה III - עיר מבוצרת מתקופת הברונזה התיכונה (MB II-III, 1750-1550 לפנה"ס)
תקופה IV - עיירה מתקופת הברונזה המאוחרת (LB I-III, 1550-1200 לפנה"ס)
תקופה V – יישוב ועיר מתקופת הברזל (א' א'-ב', 1200-586 לפנה"ס)
תקופה VI – חיל מצב הלניסטי-רומי (מאה 2 לפנה"ס - מאה 3 לספירה)/אר-רג'ה בורג'
תקופה VII – מוצב ביזנטי (המאה ה-4-7 לספירה)
תקופה VIII – מכפרי אסלאמי (אומאיד, איובי, ממלוכי, המאה ה-7-16 לספירה)

ח'רבת ג'דור
ח'רבת ג'דור

ח'רבת ג'דור, הנמצאת בסמוך לכפר בית אומר שבהרי יהודה, וצפונית לחלחול ולבית צור הנזכרות יחד עם העיר בתיאור המקראי

ח'רבת רבוד
ח'רבת רבוד

ח'רבת רבוד הוא תל קדום השוכן על אפיקו של נחל חברון, כ-8 ק"מ צפון-מערבית לכפר הפלסטיני א-סמוע וכ-3 ק"מ מערבית לעתניאל בדרום בהר חברון. התל מזוהה כאמור על ידי החוקרים עם העיר המקראית דְּבִיר.

hatul, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons
ח'רבת רבוד
קומראן
קומראן
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=zrfyhcuL3hk"]

מיקום וזיהוי
קומראן ממוקמת על החוף המערבי של ים המלח, מזוהה עם עיר (עיר המלח)
המוזכר בתנ"ך (יהושע ט"ו:61-62).

היסטוריה

תקופת הברזל
התיישבות מוקדמת: היישוב הקדום ביותר מתוארך לתקופה הישראלית, עם מבנים מהמאה ה-8 עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה, שנהרסו במהלך נפילת ממלכת יהודה.


התקופה ההלניסטית עד הרומית
יישוב מחדש
: לאחר מאות שנים של נטישה, קומראן יושב מחדש, תוך שימוש חוזר בשרידי המבנים הישראלים. הקהילה פרחה בתקופה ההלניסטית, במיוחד בתקופת יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, עם הרחבות משמעותיות ובניית מבנים קהילתיים.
הרס וכיבוש מחדש: המקום נפגע ברעידת אדמה ושריפה בסביבות 31 לפנה"ס, מה שהוביל לנטישה זמנית. הוא יושב מחדש זמן קצר לאחר מכן, והמשיך באורח חייו הקהילתי עד להשמדתו בשנת 68 לספירה במהלך המרד היהודי נגד רומא.

חפירות

  • מגילות ים המלח הראשונות התגלו על ידי רועים בדואים בשנת 1947 במערה 1, סמוך לחוף הצפון מערבי של ים המלח.
  • בשנת 1949 נחפר אתר המערה על ידי משלחת משותפת של מחלקת העתיקות של ירדן, המוזיאון הארכיאולוגי של ארץ ישראל (כיום מוזיאון רוקפלר), וה- Ecole Biblique et Archeologique Française.
  • ח'רבת קומראן, הממוקמת כק"מ אחד דרומית למערה ומעט רחוק יותר מערבית לים המלח, נחפרה באותה חסות בחמש מסעות רצופים בין השנים 1951 עד 1956. המערכה האחרונה סקר גם את האזור שבין קומראן לעין פשקה, כשלושה ק"מ דרומה, שם נחפר ב-1958 מתחם מבנים.

ממצאים

  • חיי קהילה: חפירות חשפו קומפלקס של מבנים, כולל חדר אוכל/חדר אוכל גדול, סדנת חרס, סקריפטוריום ומערכות מים משוכללות המציעות שיטות טיהור פולחניות. בית קברות נרחב עם למעלה מ-1,100 קברים מעיד על קהילה משמעותית ומאורגנת.
  • מגילות וכתבי יד: גילוי מגילות ים המלח ליד קומראן במערות היה מכריע. כתבי יד אלו מספקים תובנות לגבי אמונות הקהילה, שיטות העבודה והחיים העדתיים שהבדיל אותם מהזרם המרכזי ביהדות.
  • קשר עם האיסיים: רוב החוקרים קושרים את קהילת קומראן עם האיסיים, מסקנה הנתמכת בראיות הארכיאולוגיות ובתיאוריו של פליניוס הזקן של האיסיים החיים בבידוד ליד ים המלח.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)

קומראן
תל נישא
תל נישא
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=TO7gi1FDyX8"]

תל נישא, נקרא גם תל נשם ובערבית תל אל-מנשיה, הוא תל בולט, בינוני, ממזרח לכביש 200- מכיוון עין הנציב לכיוון קיבוץ נווה-איתן. התל תועד על ידי המנדט הבריטי ונסקר על ידי נחמיה צורי. התל לא נחפר.

התל הוא חלק מעשרות תילים מהתקופות המקראיות שנמצאים בעמק בית שאן, החשובים בהם בית שאן ותל רחוב. פרופ' מזר מגדיר את כל הערים מסביב לתל רחוב מתקופת המלוכה כ"בנות של רחוב".  תל נישא נשלט בתקופת המלוכה על ידי תל רחוב ואכן הקרמיקה שלו זהה לרחוב במאות ה-9 -10 לפנה"ס.

גובה התל כ-10-15 מטר וגודלו כ-5 דונם. מדרום מערב לתל נובעים מעיינות, היוצרים את נחל איתן ואדי אל-מנשיה, היורד אל הירדן ממזרח. הנביעות בעצם מכתרים חצי מהתל מה שהופך אותו לבלתי עביר מכיוונים אלו. בתל התגלו חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה I,  המאוחרתהברזל I-II. ונראה כי זה היה בניין מנהלי כלשהו. נ. צורי כותב: על מדרונותיו המזרחיים והדרומיים של התל חשופים קירות מאבנים ומְלבנים, ואילו בפינה הדרומית הקיצונית חשוף מבנה לבנים, כעין מגדל (נחמיה צורי 1962).

אפשר להבחין בשרידי חומות בוץ בחלקו העליון מערבי של התל, ככל הנראה אלו שרידי חומות העיר מאמצע המאה התשיעית שחרבו על ידי חזאל מלך ארם-דמשק. אי אפשר להוכיח זאת מכיוון שיש עוד חורבנות נוספים בתקופת הברזל בעמק בית שאן, אך ההנחה היא סבירה לאור חפירות תל רחוב הסמוכה. יתכן כי בעתיד יילקחו לבני בוץ לבדיקה מגנטית שתקבע אם מדובר בחורבן חזאל, תגלת פלאסר או שישק.

בתל נמצאו נרות, פך בעל מסננת, קרמיקה ממורקת במירוק פרוע, ידיות סירי בישול, שני כלי בהט, שתי קעריות, כלי זאומורפי, משקולות נול דמויות ביצה מאבן גיר ומבהט מקומי וחץ מברונזה. התל שמור מאוד, וממנו תצפית מרשימה לכל עמק בית שאן ולכיוון הירדן. האתר מופיע בתיק ארכיון רשות העתיקות המנדטורית, ומצוין כי החלק העליון של התל מעובד (1932). להלן חלק ממה שנכתב על התל:

סקר ארכיאולוגי משנת 1932 דיווח: תל גדול למדי שנראה שיש בו כלי חרס החל מהאלף ה-3 לפנה"ס. החלק העליון של התל מעובד. ישנו מעיין מים קטן שנובע ומקיף את האתר מדרום מערב ומשם ממשיך לזרום מזרחה ובעצם יוצר ביצור טבעי / חפיר עם מים בחלקו של התל. ייתכן שבדפנות התל בכיוון דרום-מערב ישנם קברים. המודד ראס הוסיף: "שלוש אבנים גדולות ומחוספסות שנבנו כחלק מקיר נחשפו בהשפעת הגשם הכבד על הפינה המזרחית של הקצה העליון. ראס התכוון ככל הנראה לחומת לבני בוץ מתקופת הברזל II במקום זה.
כנראה זה החומה החיצונית של היישוב העליון הישן. הסוקרים סיכמו: "חפירה מומלצת".

בימים אלו 2024 מתבצעת חפירה בתל על ידי משלחת בראשות יואב וקנין

מקורות

הסקר הבריטי PEF 1865.

צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך בקעת בית שאןהכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. ירושלים.

Archive of the Department of Antiquities of Mandatory Palestine (1919 – 1948)The Israel Antiquities Authority

תל נישא
תעלות מסתוריות מימי מלכי יהודה התגלו בירושלים
תעלות מסתוריות מימי מלכי יהודה התגלו בירושלים
הקשר בין ממלכת שבא לישראל
הקשר בין ממלכת שבא לישראל
נחשפו סודות "בירת הנחושת" של תקופת הברונזה המאוחרת
נחשפו סודות "בירת הנחושת" של תקופת הברונזה המאוחרת
הסיבה שזירזה את קריסת האימפריה החתית
הסיבה שזירזה את קריסת האימפריה החתית
לוחות בשפה האמורית
לוחות בשפה האמורית

לוחות שנמצאו בעיראק מספקים הצצה לשפה האמורית, שממנה התפתחה העברית

בריכת השילוח תפתח לציבור
בריכת השילוח תפתח לציבור

בריכת השילוח העתיקה תיחשף במלואה מחדש

מטמון נדיר מתקופת המקבים
מטמון נדיר מתקופת המקבים

במדבר יהודה נחשפה עדות למרד המקבים ביוונים

קליע מלפני 2,200 שנה
קליע מלפני 2,200 שנה

קליע עופרת נדיר, הנושא כתובת מאגית ביוונית, התגלה ביבנה

התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית
התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית

המשפט התגלה על מסרק עשוי שנהב בחפירות בעיר הכנענית לכיש.

תארוך בעזרת שדה מגנטי
תארוך בעזרת שדה מגנטי

שיטה מהפכנית לתארוך אתרים ארכיאולוגיים בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים

גנים לאומים
גנים לאומים
כתובת בלעם / דיר עלא
כתובת בלעם / דיר עלא
החומה הרחבה בירושלים
החומה הרחבה בירושלים
כתובת עקרון
כתובת עקרון
By Oren Rozen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=46928974

כתובת עקרון התגלתה בחפירות עקרון ב1996, בשרידיו של מקדש המתוארך לרבע הראשון של המאה ה-7 לפנה"ס, מהתקופה בה עקרון היתה ממלכת חסות של האימפריה האשורית. הכתובת, אשר התגלתה על רצפת האזור הטקסי במקדש, חרוטה על אבן גיר שמידותיה38 x 61  ס"מ ומשקלה הוא 105 ק"ג. השפה של הכתובת היא בניב פלשתי של הכתב הפיניקי.

הכתובת נחשבת לאחד הממצאים החשובים ביותר בעקרון. זהו הטקסט הראשון שזוהה כ"פלשתי" שזוהה במחקר. במהלך השנים היו חילוקי דעות במחקר הארכיאולוגי לגבי מיקומה של עקרון הפלישתית, היו שזיהו את עקרון בתל קטרה שליד גדרה או עם תל בטש, חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון זיהה את עקרון ליד הכפר הערבי עאקיר (ועל כן המושבה מזכרת בתיה, נקראה בימי המוקדמים "עקרון"). במאה ה-19, חוקר ארץ ישראל יהוסף שוורץ טען שעקרון וקיסריה הן אותה עיר. כשהתחילה בשנות ה-80 החפירה בתל מקנה, חופרי האתר הציעו לזהותה עם עקרון. זיהוי זה נשאר שינוי במחלוקת עד למציאת הכתובת, המזכירה את "שר עקרון" ובכך נחתם הדיון המחקרי ונקבע כי תל מקנה היא אכן עקרון מהמקורות המקראיים והאשוריים.

תעתיק הכתובת. מקור: ויקיפדיה

הכתובת מזכירה חמישה משושלת מלכי עקרון לפי הסדר: אכיש, פדי, יסד, אדא ויער. המלכים אכיש ופדי מוזכרים כמלכי עקרון גם בכתובות מלכותיות אשוריות, כאשר פדי מוזכר במנסרת סנחריב המתארת את מסעו הצבאי לדיכוי המרד בארץ ב701 לפנה"ס. השם "אכיש" מופיע בספר שמואל א' כשמו של מלך גת. זוהי הפעם היחידה שבה מופיע שם של מלך פלשתי במקרא.

יש עניין רב בשמות המלכים לדיון במוצא הפלשתים. השמות פדי, יסד, אדא ויער הם שמות שמיים, אך השם אכיש הוא בעל בסיס לשוני יווני עתיק. טענה זו מהווה חיזוק לתיאוריה במחקר, על פיה מוצא הפלשתים הוא מכרתים או בערים היווניות באזור הים האגאי.

קשר אפשרי נוסף הוצע בעקבות שם האלה שלכבודה הוקדשה הכתובת וכנראה גם המקדש. הכתובת מוקדשת לאלה בשם "פתגיה אדוניתו", אלה פלשתית שלא היתה מוכרת למחקר הארכיאולוגי וההיסטורי עד לגילוי הכתובת. ישנן תאוריות רבות לגבי מקורה התרבותי של פתגיה, ויש המציעים כי מקורה בתרבות יוון. הסבר אחד הוא הדמיון בין "פתגיה" ל"גאיה", ויש חוקרים אשר הציעו לקרוא את שם האלה כ"פתניה", וכך לזהות את שמה עם שם תואר מוכר למספר אלוהויות מינואיות ומיקניות קדומות.

לוח גזר
לוח גזר

לוח שנה וטבלות של אותיות אלפבית, כולם בכתב עברי קדום . כתובות אלו נחשבות לכתובות העתיקות ביותר של הכתב העברי הקדום

כתובת השילוח
כתובת השילוח

תיאור השלמת נקבת השילוח שנכתב על ידי החופרים

אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל
אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל

אסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ובו מוזכר לראשונה השם ״ישראל״

תבליט לכיש
תבליט לכיש

סיפור כיבוש לכיש כפי שמתואר על ידי האשורים (סנחריב)

כתובת תל דן
כתובת תל דן

כתובת תל דן היא כתובת ניצחון כתובה בארמית, שבה מתפאר אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל

בכתובת ישנו אזכור חוץ מקראי ראשון ל״בית דוד״

מסע שישק/כתובת כרנך
מסע שישק/כתובת כרנך

כתובת בכרנך שבמצריים המתארת את מסע כיבוש של פרעה שושנק הראשון בארץ ישראל

זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני

היכן נמצאת ירושלים הקדומה?
היכן נמצאת ירושלים הקדומה?

ויכוח על ראשית ימיה של ירושלים ועל השאלה מי ומתי הפך אותה לעיר מבוצרת?

כתובת "ירבעל"
כתובת "ירבעל"
לוחית מהר עיבל
לוחית מהר עיבל

לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם

מתי הופיעה אדום?
מתי הופיעה אדום?
מוצאם של הפלישתים
מוצאם של הפלישתים
הייתה ממלכה מאוחדת?
הייתה ממלכה מאוחדת?

האם ישראל ויהודה היו אי פעם מאוחדות?

קריסת תקופת הברונזה המאוחרת
קריסת תקופת הברונזה המאוחרת
אוסטרקון ח'רבת קיאפה
אוסטרקון ח'רבת קיאפה
כתובת אשבעל בן-בדע
כתובת אשבעל בן-בדע
מיקומה של ציקלג?
מיקומה של ציקלג?

הצגת כל האפשרויות למיקומה של ציקלג המקראית

רוני רייך
רוני רייך
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין
עמיחי מזר
עמיחי מזר
עודד ליפשיץ
עודד ליפשיץ
יובל גדות
יובל גדות
אהרון מאיר
אהרון מאיר
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל
ארז בן יוסף
ארז בן יוסף
אמנון בן תור
אמנון בן תור
סער גנור
סער גנור
נחום
נחמיה
עזרא
אסתר
איכה
קהלת
שיר השירים
רות
תהילים
מלאכי
אפס סינון
- מוזכר בתנ״ך
- ישוב
- ממצא
מקרא
|
מוזכר בתנ״ך
ישוב
ממצא
מקרא
טוען...