תֵּל יָקְנְעָם שוכן בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם סמוך לעמק יזרעאל. התל משמש כמעין שער להר הכרמל מכוון דרום ונמצא סמוך לאחת הדרכים החשובות בעת העתיקה אשר קישרה בין דרך הים והדרך המובילה צפונה לעיר צור. האתר משתרע על שטח של כ-40 דונם וגובהו 60 מטרים מעל פני הים. בתל נמצאו שרידים לאורך אלפי שנים, החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הממלוכית. בתקופות הברונזה והברזל הייתה העיר יקנעם, ככל הנראה, מקום חשוב ומרכזי. בתקופות מאוחרות נקרא המקום 'קיימון' ו'קמונה' כעיוות של השם העברי.
חפירות ארכיאולוגיות
תל יקנעם נסקר במסגרת הסקר הבריטי של ארץ ישראל המערבית בסוף המאה ה-19 על ידי קונדר וקיצ'נר, ובשנות ה-70 על ידי אבנר רבן במסגרת סקר ישראל. התל נחפר בין השנים 1977-1989 על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בניהול של פרופסור אמנון בן תור. ב-1993 חפרה באקרופוליס של התל מרים אבישר מרשות העתיקות. בתל נחשפו 27 שכבות. החרסים המוקדמים ביותר שנמצאו מיוחסים לתקופה הכלקוליתית ולתקופת הברונזה הקדומה.
תקופת הברונזה
מתקופת הברונזה הקדומה 3 נמצאו בתל יקנעם כלי חרס ממשפחת כלי בית ירח המוכיחים, לדעת פרופסור רות עמירן, כניסה של עמים מאזור הקווקז לכנען. סביר שהיו גם שרידי התיישבות מתקופות מוקדמות אשר נחרבו על ידי מתיישבים מתקופות מאוחרות יותר. שרידי היישוב הקדום ביותר בתל יקנעם מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה. בין הממצאים מתקופה זו גילו החוקרים מערת קבורה וביצורים. בקבר נמצאו שרידיהם של זוג וילד בן כחמש שנים ולצידם מנחות קבורה רבות. כמו כן, באתר נמצאה חרפושית מצרית מימיו של אמנמחת השלישי (1853-1808 לפנה"ס). המעבר מתקופת הברונזה התיכונה למאוחרת מאופיין בשכבת חורבן ברורה אשר פרופסור אמנון בן תור מייחס לכיבוש תחותמס השלישי באמצע המאה ה-15 לפנה"ס.
בתקופת הברונזה המאוחרת היה תל יקנעם יישוב גדול וחסר חומות. מתקופה זו נמצאו באתר קנקנים ובתוכם שלדי ילדים מתחת לרצפת בית מגורים. בהמשך תקופת הברונזה ניכרת בממצאים כמות גדולה של כלי יבוא מקפריסין וממצרים. תקופת הברונזה המאוחרת 2 הסתיימה בחורבן המתוארך על פי פרופסור בן תור למאה ה-13 לפנה"ס אשר סיים את עידן ההתיישבות הכנענית בתל.
תקופת ממלכת ישראל ושלטון אשור
השלב הבא של התיישבות באתר הינו בתקופת הברזל 1. מתקופה זו נמצאו בתי מגורים רבים וממצאים הקשורים לתעשיית שמן זית. כמו כן נמצאו עשרה צינורות מפוח המעידים על תעשיית מתכת במקום. בחלקה האחרון של תקופה זו, אמצע המאה ה-9 לפנה"ס, העיר התפתחה ואוכלסה בצפיפות. ממצאים מעידים על ביצורים מרשימים, חומות סוגרים ופיתוח מערכת מים. חלק מן הבתים נבנו על חורבות מתקופת הברונזה.
במעבר לתקופת הברזל 2 נמצאה שכבת שרפה. בן-תור גרס כי חורבן זה נגרם בשל כיבושי דוד המלך. היישוב חוּדש, על פי ההשערה כעיר בממלכת ישראל, ומאופיין אף הוא בהתיישבות מסיבית, מתוכננת ומבוצרת. ביצורי העיר כוללים שער חזית וככל הנראה מגדל. אזור זה היה בספר שבין ממלכת ישראל לשטח שבשליטת הערים הפניקיות צור וצידון. העיר נכבשה במסגרת מסע הכיבושים האשורי של תגלת פלאסר השלישי ב-732 לפנה"ס. הממצאים בתל מהמאות ה-7-6 לפנה"ס, לאחר כיבוש זה, מעידים על התיישבות יחסית דלה, ללא חומות או ביצורים.
התקופה הפרסית והתקופות הקלאסיות
ממצאים מהתקופה הפרסית נמצאו בכל האתר, וניזוקו ברובם על ידי שכבות ההתיישבות הצלבניות והאסלאמיות. ביישוב זה לא היתה חומה ונתגלו מספר מבנים, ביניהם מחסן עמוס בקנקני אגירה. בבניין אחר נמצאו סירי בישול וקערות כתישה. מבנה נוסף נבנה בשיטת בנייה פיניקית הידועה מאתרים צפוניים נוספים כמו עכו, תל אבו הוואם, תל מבורך ותל דור. חוקרים הציעו שהחורבן בתקופה הפרסית היה תוצאה של התנגשויות בין המצרים לפרסים בסביבות 380 לפנה"ס. אחד הממצאים המיוחדים מהתקופה הינו אוסטרקון המכיל שמות פיניקים, עבריים ופרסיים, שנמצא בעונת החפירות 1977.
מהתקופה ההלניסטית זוהו באתר מגדל שמירה ותצפית ויישוב יחסית קטן. על פי מרים אבישר וממצא כלי החרס באתר, ההתיישבות ההלניסטית החלה במאה ה-3 לפנה"ס ונמשכה לכל אורך המאה ה-2 לפנה"ס. מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית נמצאו חרסים כמו גם כנסייה מהמאה ה-7 לספירה.
שרידי הכנסייה והיישוב הצלבני על ראש התל
תקופה מוסלמית-צלבנית
על חשיבותו ומרכזיותו של תל יקנעם בתקופות המאוחרות ניתן ללמוד הן מהבנייה המרשימה של כנסייה ולאחריה מבצר מוסלמי חשוב, והן מהאזכורים ההיסטוריים היחסית רבים של האתר. באתר היה יישוב מוסלמי בין המאה ה-8 למאה ה-9. הצלבנים אשר זיהו את 'קיימון' עם הר קין, בנו כאן עיר מבוצרת עפ כנסייה (המתוארכת למאה ה-12 לספירה) אשר נבנתה על חורבות הכנסייה הביזנטית.
במהלך המאה ה-13 לספירה עבר האתר מידיים מוסלמיות לצלבניות וחוזר חלילה. במאה ה-14, התקופה הממלוכית, נמצאו עדויות ליישוב מוסלמי אשר המשיך להתקיים גם בתקופה העות'מנית. במאה ה-18 לספירה נבנה באתר מבצר גדול אשר שרידיו עומדים כיום.
מקורות
Miriam Avissar, Eliot Braun, Gerald Finkielsztejn, Yael Gorin-Rosen and Robert Kool. 2005. Tell Yoqne’am. Excavations on the Acropolis. Israel Antiquities Authority.
Amnon Ben-Tor, Doron Ben-Ami and Ariella Livneh. 2005. YOQNE'AM III: THE MIDDLE AND LATE BRONZE AGES—Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988). Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.
A. BEN-TOR, Y. PORTUGALI and Miriam Avissar. 1996. YOQNE'AM I: THE LATE PERIODS. Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.