העיר שומרון היתה הבירה של ממכלת ישראל מהמאה ה-9 לפנה"ס ועד חורבנה על ידי האימפריה האשורית ב722 לפנה"ס. שרידי העיר נמצאים על גבעה רחבה במרכז הר אפרים, המוקפת וואדיות מכל עבריה, הנמצאת כ-12 ק"מ ממערב לשכם הקדומה. על אף חשיבותה ההיסטורית והארכיאולוגית של שומרון, נערך בה מחקר מצומצם יחסית לשאר האתרים מתקופת המלוכה בארץ ישראל.

השם שומרון מגיע מ"שמר", שעומרי מלך ישראל קנה ממנו את ההר, או מלשון "איש שומר". לפי המקרא אחאב בנו של עומרי מלך בשומרון 22 שנה (852-873 לפנה"ס). בספר מלכים א כתוב: "בּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן (מל"א טז, כג-כד).

בסוף ימי מלכותו של אחאב עמדה העיר במצור של מלך ארם, הדד השני. לפי המקרא אחאב הדף את הדד השני ולאחר מכן ניצח אותו בקרב אפק ליד הכנרת. בימי יהורם בן אחאב העיר עברה מצור קשה על ידי מלך ארם, בן הדד.

בשנת 734 לפנה"ס תגלת פלאסר, מלך אשור החל במסעי כיבוש ולקח חלקים ממלכת ישראל הצפונית. המלכים פקח והושע מרדו באשורים, ושלמנאסר ה-5 החל במצור על העיר שארך כשלוש שנים. סרגון השני סיים את כיבוש שומרון בשנת 722 לפנה"ס, הגלה את תושביה למקומות רחוקים של האימפריה האשורית ויישב קבוצות זרות אשר חלקן הגיע מכותה באימפריה האשורית. אוכלוסייה זו מזוהה עם "הכותים" שבשלב מאוחר יותר נקראו "שומרונים". הממלכה הצפונית סיימה להתקיים עם הכיבוש האשורי.

תולדות המחקר בשומרון:
משלחת הרווארד: בין השנים 1908–1910 והתמקדה באקרופוליס. בתחילה נוהלה על ידי שומאכר ובהמשך על ידי רייזנר. מכיוון שהאתר שימש כשטח חקלאי על ידי תושבי הכפר סבסטיה, המשלחת הייתה מחויבת לחפור באמצעות מערכת רצועות, כלומר למלא כל רצועה עוקבת עם מילוי מהרצועה הקודמת.

המשלחת המאוחדת חפרה בין השנים 1931 ל -1935 וכללה חמישה מוסדות בהנהגתו של קרואפוט, קטלין קניון . לא היה דגש לממצא קטן ולא היה את הידע המדע שיש כיום. סוקניק מהאוניברסיטה העברית. הם חפרו באותה צורה של משלחת הרווארד.

המשלחות נעזרו בתיאורים היסטוריים וקבעו שני שלבים של המתחם המלכותי בשומרון:

שלב ראשון – מיוחס למלכי בית עמרי אשר מלכו לאורך החצי הראשון של המאה ה-9 לפנה"ס – עמרי, אחאב, אחזיה ויורם

שלב שני – מיוחס למלכי בית נמשי אשר מלכו בין החצי הראשון של המאה ה-9 לפנה"ס לחצי השני של המאה ה-8 לפנה"ס – יהוא, יהואחז, יואש.

הממצאים הארכיאולוגים מחפירות שומרון
החפירות נערכו באקרופוליס העיר וחשפו ממצא רב מאוד כמו: חרסי שומרון, שנהבי שומרון, ככל הנראה חלק מאסטלה שעליה כתוב "אשר" בעברית עתיקה שמתוארכת לתקופת המלוכה. כלי חרס רבים, כלי אבן, צלמיות נשים וסוסים. הממצאים חשפו ארכיטקטורה של בניה בצורה ראשים ופטינים (בארמון בלבד), מהמפוארות שבכל ארמונות בארץ בתקופה זו. מסורת בנייה זו מגיעה ככל הנראה מתרבויות החוף הפניקי (אזור לבנון של ימינו). נמצאו כותרות פרוטו איוליות כמו במגידו ובירושלים מאותה תקופה.

סביבתה של שומרון:
אדם זרטל סקר את אזור שומרון בסקרו "סקר הר המנשה". הוא טוען כי רוב האתרים מתקופת הברזל 2 באזור שומרון הם המשך ישיר של האתרים מתקופת הברזל 1, וכי נוסדו 22 אתרים חדשים. צפיפות האתרים היא תוצאה ישירה להתרחבות המהירה של ממלכת ישראל, מה שמעיד על יציבות כלכלית ומדינית בשלטון. זרטל טוען כי ישנו מערך מצודות מתקופת הברזל 2 שמקיפות את העיר שומרון. אף אחת מן המצודות שמציין זרטל לא נחפרה.