תרצה

תל אל-פַארְעַה צפון מזוהה עם תִּרְצָה שהייתה עיר כנענית ולאחר מכן ישראלית. שימשה במשך תקופה מסוימת כבירת ממלכת ישראל.

התל שולט על נוף מרהיב עין ביופיו ושופע מים, מתרומם בין שני מעיינות: עין אל פ'רעה ועין אל סולטאן. מקומו בראש בקעה רחבה ופורייה היורדת אל בקעת הירדן, ובה זורם ואדי פ'רעה לירדן. גודל העיר המקראית כ- 80 דונם. שיר השירים מתייחס ליופייה של תרצה: ”יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָ‍ִם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת".
התל מוזכר בסקר הבריטי כ- ,Tell El Far'ah נסקר בעבר על ידי: גרן, רובינסון, הסקר הבריטי, אולברייט ואדם זרטל. קונדר וקיצ'נר מהסקר הבריטי הציעו שתרצה נמצאת בעיירה הסמוכה, תייאסיר. רובינסון וגרן הציעו לזהות את העיר עם העיירה הסמוכה, טאלוזה. אולברייט זיהה את תל אל פרעה צפון כתרצה. זיהוי זה התקבל לאחר חפירות המשלחת הצרפתית ומקובל כיום במחקר.

סיפור תרצה במקרא:
תרצה נזכרת לראשונה בספר יהושוע כעיר כנענית, שמלכה נמנה עם 31 מלכי כנען "אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה", ולאחר הכיבוש הוכללה בשבט מנשה.
תרצה, מוזכרת כצעירה שבבנות צלפחד בן חפר. שם תרצה מוזכר בחרסי שומרון (אוסטרוקוני שומרון).
העיר נהפכה לבירת ממלכת ישראל בימיו של ירבעם בן נבט. בנו, נדב, נרצח על ידי בעשא, אשר מלך במשך 24 שנים, והמשיך לבנות את העיר. בנו של בעשא, אלה מוזכר כמלך הולל ושתיין. לאחר שנתיים מעלייתו למלוכה זמרי, שר מחצית הרכה קשר והרגו. זימרי מלך שבעה ימים. עומרי, שר מחצית הרכב צר על העיר ובתגובה לכך הצית את עצמו זימרי ב"בית המלך". העיר נכבשה על ידי עומרי בשנת 885 לפנה"ס.
יתכן כי המצודה בפינה הצפון מערבית בתל היא ארמון זימרי. עומרי נאבק 4 שנים בתבני בן גינת עד עלייתו למלוכה. לאחר כיבוש עומרי שוקמה העיר מחדש. עומרי שהה בתרצה שש שנים ולאחר מכן העביר את עיר המלוכה לשומרון.
אחד המלכים האחרונים שמלך בישראל, מנחם בן גדי, בא מתרצה: ”וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו”.
בשלהי ממלכת ישראל הוטל מצור אשורי על שומרון ותרצה. העיר נפלו ליד האשורים ב-722 לפנה"ס, ומאז נעלמה תרצה מבמת ההיסטוריה.

החפירות באתר:
החפירות בתל אל פ'רעה, נערכו על ידי האב הצרפתי דה וו (De vaux) בשנים- 1946-1960. התגלה כי התל היה מיושב מהתקופה הניאוליתית באלף ה-8 לפנה"ס עד המאה השלישית לפנה"ס. נחשפה עיר מתקופת תקופת הברונזה הקדומה 1-2. בתקופת הברונזה התיכונה 2ב הייתה העיר מבוצרת, שנמצאו ממנה ביצורים גדולים: חומה ושער 2 תאים שהמשיכו לשמש גם בתקופת הברזל. בתקופת הברונזה המאוחרת העיר התכווצה, ובתקופת הברזל 1 היישוב עדיין קטן. נחשפו ממנו בתים ורחובות שתוארכו למאה ה-11 לפנה"ס. מהמאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, נמצאו חרסים מרובים חותמות ודגם מקדש, כלי מתכת ועוד. נמצאה ידית של קנקן מסוג "למלך" ועליה כתוב בעברית עתיקה "לשמריו". מסביב לתל נחשפו כמה בתי קברות וקברים שמתוארכים למאה ה-7 – 8 לפנה"ס. הממצאים מראים, שבימי ממלכת ישראל לישוב שבתל אל פ'רעה חשיבות רבה, ותרבותה החומרית הגיעה לשיאה בתחילת המאה התשיעית לפני הספירה – ימי מלכותו של בית בעשא, כשתרצה עמדה, לפי המקרא, במרום גדולתה. יש לציין שהממצאים הארכיאולוגיים של תרצה היא מתאימים לסיפור המקראי.
האב דה וו מוסיף כי: "בשכבות שנחשפו אפשר לראות את דברי ימי תרצה, כפי שמסופר עליהם במקרא".

מקורות:

אתר המשלחת הספרדית (בשיתוף הרשות הפלסטינית) לחפירות המחודשות של תרצה (2017)

תל אל פרעה – תרצה בארכיון המנדטורי של רשות העתיקות.

ויקיפדיה

De Vaux R. (1952) LA QUATRIÈME CAMPAGNE DE FOUILLES A TELL EL-FAR'AH, PRÈS NAPLOUSE. Revue Biblique.

 Finkelstein I. 2012. TELL EL-FAR'AH (TIRZAH) AND THE EARLY DAYS OF THE NORTHERN KINGDOM. Revue Biblique Vol. 119, No. 3, pp. 331-346 (16 pages).

Zertal A. 2004. The Manasseh Hill Country Survey, Volume I: The Shechem Syncline, Volume III.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא Faara3.jpg
תמונה של תל אל פרעה צפון מהאוויר. הארכיון המנדטורי של רשות העתיקות.
איור טופוגרפי של תרצה, חפירות האב דה וו. הארכיון המנדטורי של רשות העתיקות.
אירו ממוקד של חפירות דה ווד. הארכיון המנדטורי של רשות העתיקות.
קערה ובתוכה דמויות של בקר. תקופת הברונזה הקדומה. מוזיאון ישראל.
תל אל פרעה צפון שמסומן במפת הסקר הבריטי.