תל זית שוכן בעמק בית גוברין, בערך באמצע הדרך בין לכיש בדרום לגת בצפון. האתר שוכן בנקודת מפגש של דרכים חשובות אשר חיברו בין מישור החוף לפנים הארץ. באתר התגלתה כותבת בת 3000 שנה ועליה אותיות האלף בית. זוהי אחת הכתובות הקדומות ביותר בשפה שמית בארץ. השרידים הקדומים ביותר מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15-12 לפנה"ס) והם כוללים אדריכלות מרשימה שנחרבה בשריפה אדירה שהתרחשה בסביבות שנת 1300 לפנה"ס. בתל נחשפו שרידים מועטים מתקופת הברזל 1 (מאות 12-10 לפנה"ס) ובתקופת הברזל 2א' נוסדה עיר חדשה בראש התל אשר נחרבה בשריפה לקראת סוף ה-10 לפנה"ס (וממנה התגלתה הכתובת). במאה ה-9 לפנה"ס קיימה העיר קשרים מסחריים ותרבותיים עם מישור החוף והיא חרבה פעם נוספת בסוף מאה זו. ישנן עדויות להמשכיות היישוב במהלך במאה ה-8 לפנה"ס וסביר להניח שנחרבה שוב בסוף המאה במסעות סנחריב. בתקופה הרומית המאוחרת נבנתה בתל מצודה ובתקופה העות'מאנית התקיים באתר כפר קטן.