גילוי האתר במאה ה-19 וזיהויו

תמנה היא תל בטש אשר התגלה בשנת 1871 עת שהחוקר הצרפתי שארל קלרמון־גנו חיפש את מיקומה של העיר גזר. תחילה זוהה תל בטש כמחנה צבא רומאי או ביזנטי, אך כעבור כ-70 שנה גילה הארכיאולוג הישראלי בנימין מזר שרידים קדומים יותר במקום והציע לזהותו עם העיר המקראית עקרון. בשנת 1956 זוהתה עקרון עם תל מקנה ולכן הוצע לזהות את תל בטש עם תמנה המקראית. שורש הזיהוי טמון בפסוקים ביהושע ט"ו, י'-י"א, שם נאמר שתמנה שוכנת בין בית שמש לעקרון. השם 'תמנה' כנראה השתמר באתר מאוחר יותר, ח'רבת תבנה, הממוקם ליד התל.

המחקר המודרני באתר

התל שוכן סמוך לנחל שורק וגודלו כ-10 דונם. ראש התל קעור, ולכן הוצע שתחילה התל היה קטן יותר ובתקופת הברונזה התיכונה (אמצע המאה ה-18-ראשית המאה ה-16 לפנה"ס) נבנו סוללות עפר סביב התל כדי לעבות אותו ולחזק אותו. התל נחפר על ידי משלחת בראשות עמיחי מזר וג'ורג' קלם בין השנים 1989-1977. ממצאי החפירה מלמדים כי האתר היה פעיל מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (אמצע המאה ה-18 לפנה"ס) ועד המחצית השנייה של התקופה הפרסית (המאות ה-4-5 לפנה"ס).

התקופה הכנענית ושלטון מצרים (תקופת הברונזה)

במהלך החפירות התגלו ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה (אמצע המאה ה-18-ראשית המאה ה-16 לפנה"ס), כולל שרידי מבצר וסוללות עפר לעיבוי התל. נמצאו גם מספר חרפושיות מצריות. העיר החלה להתפתח יותר בתקופת הברונזה המאוחרת. בתקופה זו לא הייתה לעיר חומה – לבתים החיצוניים ביותר של העיר היו קירות עבים והם כנראה שימשו מעין ביצור. נמצאו גם מספר בניינים גדולים יותר שאולי שימשו בתור מחסנים ומבני מנהל שונים, וכן מספר חרפושיות וחותמות, המלמדים כנראה על שליטה מצרית על האתר.

מי שלט בתמנה בתקופת המקרא?

על פי מסקנות החפירה של מזר, החל מתקופת הברזל 1 (המאות 11-12 לפנה"ס) היתה התיישבות פלשתית באתר. היישוב היה מוקף חומה, ובו נמצאו כלים בסנגון הפלשתי, ראש צלמית בסגנון אגאי וניכרת עלייה בצריכת בשר חזיר.

השליטה הפלשתית על תל בטש נמשכה ככל הנראה עד ראשית תקופת הברזל 2א' (סוף המאה ה-11-ראשית המאה ה-10), אך סביבות ימי הממלכה המאוחדת (ראשית המאה ה-10), הפך היישוב באתר ליישוב בשליטה ישראלית (התאריכים על פי ה"כרונולוגיה הגבוהה"). בתקופה זו נעלמה חומת העיר והבתים החיצוניים שוב שימשו בתור מעין ביצור. עם זאת, לאתר היה שער הדומה לשערים בערים ישראליות אחרות כמו לכיש ומגידו. במהלך המאה ה-8 לפנה"ס שוב נבנתה חומה עירונית. בתקופה זו ניתן לזהות שלטון יהודאי על האתר, בין השאר דרך הופעתם של קנקני 'למלך' לצד התרבותם של כלי חרס יהודאיים אחרים, וכמו כן נמצאו מספר משקולות יהודאיות (משקולות 'פים', 'גרה' ו'שקל'). בתקופה זו כנראה גרו באתר בין 500 ל-1000 אנשים.

עם התקדמות המחקר הארכיאולוגי באתרי השפלה ומישור החוף, עלו שחזורים היסטוריים חדשים, מהם עולה כי לאחר נטישת המצרים את הארץ, היתה תמנה בנחלתה של הממלכה הפלשתיות עקרון במהלך תקופת הברזל 1 ולאחר מכן עברה לשליטתה של ממלכת גת ולא ממלכת ישראל, ורק בחצי השני של המאה ה-9 לאחר חורבן גת במסע חזאל, עברה תמנה לשלטון ממלכת יהודה.

תמנה בשלטון ממלכת יהודה ולאחר החורבן הבבלי

במהלך השליש האחרון של תקופת הברזל ב' (המאה ה-7 לפנה"ס) נבנתה מצודה באתר. לתקופה זו משתייכים גם מספר 'בתי מרחבים' אשר נמצאו באתר והיו נפוצים בין השאר באתרים יהודאיים, וגם גיתות המלמדות על התפתחות תעשיית השמן במקום. חרפושית ובולה מצריות וקמע בסגנון פיניקי שנמצאו בשכבה זו מלמדים על קשרים עם מצרים ופיניקיה בתקופה זו.

תל בטש, כמו תל מקנה, חרב בשריפה במהלך התקופה הבבלית (סוף המאה ה-7-אמצע המאה ה-6 לפנה"ס), כנראה באזור שנת 605 לפנה"ס. יישוב דל הוקדם באתר במהלך המחצית השנייה של התקופה הפרסית (המאות ה-4-5 לפנה"ס) ונמצאו בו מעט כלי חרס המוכרים מתקופה זו באתרים אחרים באזור השפלה ומישור החוף. נמצאו גם מספר כלי חרס מהתקופה ההלניסטית (סוף המאה ה-3-אמצע המאה ה-2 לפנה"ס), אך לא נמצאה שכבת יישוב מתקופה זו.

מקורות

י' מייטליס, 'תעשיית השמן ביהודה בתקופת הברזל', על אתר יג-יד (תשס"ו), עמ' 44-7

קוך, ע. 'המערך המדיני בשפלת יהודה בתקופת הברזל א-בI (1150-800 לפסה"נ), קתדרה 143 (2012), עמ' 45-64

A. Mazar, ‘Timnah (Tel Batash) I: Stratigraphy and Architecture Text’, Qedem 37 (1997), pp. 1-269

A. Mazar and N. Panitz-Cohen, ‘Timnah (Tel Batash) II: Finds from the First Millennium BCE-Text (2001)’, Qedem 42 (2001), pp. 1-306

N. Panitz-Cohen and A. Mazar, ‘Timnah (Tel Batash) III: The Finds from the Second Millennium BCE’, Qedem 45 (2006), pp. 1-502