תל גודד (בערבית תל אל ג'דידה), שוכן בשפלת יהודה בחלקו הדרומי של פארק בריטניה, כ-4 ק"מ מהעיר העתיקה בית גוברין (אלבתרופוליס). התל הינו גבעה טבעית וצרה באורך של כ-600 מטר אשר תחומה בחלקה הדרומי על ידי סוללת ביצור. חלק מהחוקרים זיהו את התל עם העיר "מורשת גת" מקום הולדתו של הנביא מיכה המורשתי. באתר ממצאים החל מתקופת הברונזה הקדומה (2700-2200 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית, ובהם  עשרות טביעות "למלך" על קנקנים, ושרידי וילה מפוארת. למרגלות התל נמצא יישוב יהודי מהתקופה הרומית המוקדמת בשם חורבת טבק. מתחת למבני המגורים נחפרו חללים שהוסבו למערות מסתור לקראת מרד בר כוכבא (132-136 לפנה"ס), ובהם מקווה טהרה, קולומבריום ושני מערכי קבורה.  

זיהוי האתר

זיהוי תל גודד היה נתון במחלוקת לאורך שנות המחקר. אולברייט הציע לזהות את האתר עם העיר גדרה המופיעה בדברי הימים א', בעיקר עקב הדמיון הלשוני. יואכים ירמיאס הציע זיהוי כ"מורשת גת" מקום הולדתו של  הנביא מיכה "המורשתי"  (מיכה א' א'), אשר ניבא בימי חזקיהו (727-686 לפנה"ס). ירמיאס ביסס את טיעונו על קרבת תל גודד לשכנותיה של מורשת גת: לכיש, עדולם ומרשה, אשר מופיעות בדברי הנביא. ביסוס נוסף נמצא, לטענת החוקר, במכתבי אל עמארנה (אחרים טוענים כי הנביא נקרא "מורשתי" מכיוון שהגיע מהעיר מרשה הסמוכה). במפת מידבא מופיעה העיר "מורשת" וייתכן כי מדובר במורשת גת. שמואל ורגון גרס כי יש לפרש באופן שונה את המקרא וטען כי תל גודד הוא שרידיה של עיר בשם "גדוד". (אשר אינה מופיעה ברשימת הערים של יהושע).

תולדות החפירות

האתר נחפר בין השנים 1900-1898 על ידי הארכיאולוגים פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. השניים חפרו שישה בורות בגודל 9*12 מ' על התל, אשר רובם העמיקו עד סלע האם. בחפירות אלה נמצאו ממצאים קטנים מתקופת הברונזה הקדומה והברזל 2 ב'. כמו כן נחשפה שכבת התיישבות הלניסטית ובניין מפואר מהתקופה הרומית המוקדמת.

הארכיאולוג הבריטי שמעון גיבסון פירסם ב-1994 את ממצאי החפירה מתוך ששת הבורות (אשר חלקם לא פורסמו עד אז), והרכיב כרונולוגיה מדויקת של האתר. בתל גודד ממצאים מהברונזה הקדומה 3 ותקופת הברונזה התיכונה. אחריהן היה פרק זמן ארוך ללא התיישבות, ובתקופת הברזל 2 יושב האתר מחדש. כמו כן נמצאו עדויות ליישוב בתקופות ההלניסטית ורומי מוקדמת. בנוסף, נחשפו באתר ממצאים ביזנטיים.

בשנת 1990 ערכו נחום שגיב ובועז זיסו סקרים וחפירות בתל גודד ובחורבת טבק שמתחתיו מטעם רשות העתיקות והמכללה האקדמית באשקלון. בחורבת טבק התגלו ממצאים המעידים על התיישבות יהודית בתקופה הרומית. מתחת למבני המגורים נחפרו תעלות מימי מרד בר כוכבא (132-136 לפנה"ס). היישוב ננטש לאחר המרד.

תקופת הברונזה בתל גודד

באתר נמצאו ממצאים קטנים על שטח יחסית גדול מתקופת הברונזה הקדומה 3. מתקופה זו לא נמצאו ביצורים. מתקופת הברונזה התיכונה נמצאו סוללות ביצור בחלק הדרומי של התל ושני קברי פיר. החוקרים בליס ומקאליסטר ציינו את העדרם הבולט של ממצאים מהברונזה המאוחרת באתר.

תקופת הברזל

מתקופת הברזל 2 א' נמצאו בתל גודד שרידים לפעילות חקלאית, שרידי מבנים שנחרבו בחורבן אלים (כולל שלד אדם שרוף). מתקופת ברזל 2 ב' נמצאו בתוך שכבת הרס ברורה, 37 ידיות קנקנים עם טביעת "למלך" ו-15 טביעות קנקנים פרטיות המתוארכים לימי המלך חזקיה (מאה שמינית לפנה"ס). המחקר משער כי חורבן זה שייך למסע סנחריב האשורי ב-701 לפנה"ס לדיכוי מרד חזקיהו. תיארוך זה אף מתאים לתקופת פעילותו של הנביא מיכה המורשתי (שכאמור, חלק מהחוקרים משערים שיש לזהות את האתר עם עירו "מורשת גת").

תקופות מאוחרות

בתקופה ההלניסטית (המאה הרביעית עד המאה הראשונה לפנה"ס) הוקם בתל גודד יישוב מוקף חומה ובמרכזו מגדל מבוצר. בתקופה הרומית המוקדמת נבנה בניין גדול ומרשים, ככל הנראה וילה של שליט בו נעשה שימוש גם בתקופה הביזנטית. לטענת גיבסון, הווילה ננטשה במהלך המרד הראשון של היהודים ברומאים (66-73 לספירה).

בחורבת טבק, בשרידי היישוב היהודי מהתקופה הרומית (למרגלות תל גודד) מיפו החוקרים את החללים התת קרקעיים וחשפו מקווי טהרה, קולומבריום ושני מערכי קבורה. ההשערה היא כי חללים אלה נחפרו והוסבו למערות מסתור לקראת מרד בר-כוכבא. הכפר התקיים במהלך ימי בית שני וחרב במרד בר-כוכבא. חלק מן המכלולים התת קרקעיים נחפרו עוד בתקופה ההלניסטית.

מקורות

זיסו, ב. ושגיב נ .1996. חורבת טבק למרגלות תל גודד – אתר יהודי שחרב במרד בר כוכבא. מחקרי יהודה ושומרון כרך שביעי. 115-139.

Gibson, S. 1994. The Tell ej-Judeideh (Tel Goded) Excavations: A Re-appraisal Based on Archival Records in the Palestine Exploration Fund. Tel Aviv, Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. 21:2, 194-234.

Vargon. S. 1992. Gedud: A Place-Name in the Shephelah of Judah. Vetus Testamentum , Vol. 42, Fasc. 4. pp. 557-564.