מבט-על

הר גריזים נמצא מדרום לעיר שכם בשומרון וגובהו 886 מ'.  לצידו הר עיבל, ושניהם יחדיו ההרים הגבוהים ביותר בשומרון. בספר דברים מסופר כי נערך טקס הברכה והקללה על הר גריזים (הר הברכה) והר עיבל (הר הקללה), ולאחר מכן גם חלוקת נחלות השבטים. בנוסף, מתואר כי בני ישראל נצטוו לבנות מזבח על הר עיבל. בנוסח השומרוני של התורה נאמר שהמזבח נבנה על הר גריזים וכן לאורך ההיסטוריה הפולחן השומרוני מתרכז שם. הר גריזים מוזכר גם במשל יותם בספר שופטים.

האתר הפולחני על ראש ההר נחפר ע"י יצחק מגן בשנים 1982-2000. קיים ויכוח במחקר לגבי תחילת קיום הפולחן בהר גריזים. יצחק מגן וחוקרים רבים אחרים מציעים כי הוקם מקדש בתקופה הפרסית (המאה ה-5 לפנה"ס), ולאחר מכן הוקם מחדש בתקופה ההלניסטית. טענה זו מחוזקת על ידי איזכור של בניית מקדש בתבנית בית המקדש בירושלים על הר גריזים והקמת שושלת כהונה גדולה בו בספר נחמיה. יוסף בן מתתיהו גם הוא מאשש הצעה זו כאשר כותב ב"קדמוניות היהודים" כי התקיים מקדש על הר גריזים באישור אלכסנדר מוקדון (332-1 לפנה"ס). לעומת דעה רווחת זו, ערן אריה מציע כי הוקם אתר פולחני על ראש ההר כבר בסוף תקופת הברזל (מאות 7-6 לפנה"ס), אשר מחזק את טענתו על פי קריאה מחודשת של חלק מן הממצאים ותיארוכם מחדש, ביניהם כותרות פרוטו-איוליות ושער 6 תאים.

בימי השלטון התלמי והסלווקי (המאות ה4-2 לפנה"ס) חלה התפתחות גדולה בעיר הר גריזים והיא הפכה לבירת העם השומרוני. במאה ה-2 לפנה"ס פרצו ויכוחים בין היהודים לשומרונים על רקע פירושי הלכה, וקדושת בתי המקדש בירושלים והר גריזים. שיא הויכוח הפך למאבק מזוין כחלק מכיבושיו של יוחנן הורקנוס (111-112 לפנה"ס), שכבש, שרף והרס את העיר והמקדש על הר גריזים. בהר לא נתגלו רכוש בעל ערך ועצמות חללים בשכבת השרפה לכן יש להניח שהעיר נשרפה רק לאחר איסוף השלל וקבורת החללים.

לצד החלק הפולחני של התקופות הפרסית וההלניסטית, נתגלתה עיר גדולה שייתכן והכילה אנשי דת וכהנים שעסקו בתחזוקת המקדש והפולחן. בין הממצאים התגלו "וילות" מרשימות, מבנים חקלאיים, מטבעות רבים וכלים ממגוון חומרים. בנוסף, התגלו בחפירות ברחבי האתר כ-400 שברי כתובות וחרותות בכתב עברי קדום, ארמי, יווני ואף מס' כתובות בכתב שומרוני מימי הביניים. אוסף הכתובות המרשים מלמד על השימוש במערכות כתב מגוונות בתקופות שונות או דומות ולפי אילו צרכים.

בעיר נותר חיל מצב חשמונאי עד ימיו של אלכסנדר ינאי שמנע מהשומרונים לחזור. למעט תקופה קצרה בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס, השומרונים לא חידשו את הפולחן בהר גריזים ואף ניסו להדחיק את החורבן מן הזיכרון הלאומי. על פי האמונה השומרונית לא עמד מעולם מקדש על הר גריזים, אלא רק משכן שנעלם כשהסתיר ה' את פניו ממנו, והוא ישוב ויופיע עם הגעתו של המשיח.

נמצאו בסביבת האתר מטבעות רבים שהוטבעו בשכם מהמאה ה-2 לספירה ואילך, שמציינים על גביהם איור של גרמי מדרגות מונומנטליים המובילים מהעיר הרומית ניאפוליס (שכם) אל פסגת הר גריזים. על גבי המטבע מצויר מקדש רומי. חלקים מגרמי המדרגות נחשפו בחפירות וניתן לראות אותם כיום. בנוסף נמצא בחפירות בתל א-ראס (אתר נוסף שנמצא על פסגת הר גריזים) ב,1965 מקדש רומי שהוקדש לאל זאוס ההלני.

בתקופה הביזנטית נבנתה כנסייה מתומנת על גבי השרידים הקדומים של מבני הפולחן והמבנה שלה בולט על הרחבה בחלקו העליון של ההר. לצידה ניתן לראות קבר שייח' מהמאה ה12, שמשוייך לשייח' ע'נאם. באתר התגלו שרידי תקופות נוספות, עד התקופה העות'מאנית.

בימינו ממשיכה המסורת השומרונית של קידוש ההר, כאשר רבים מבני הקהילה גרים בסמוך אליו ומקיימים בו טקסים פולחניים, לדוגמה בחגיגות 3 הרגלים. על פי המסורות השומרוניות מזוהים בהר אתרים קדושים רבים כמו אבן השתייה, 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכניסה לא"י, סיפור עקדת יצחק ועוד.

מקורות:

arie, e., 2021. Revisiting Mount Gerizim: The Foundation of the Sacred Precinct and the Proto-Ionic Capitals. New Studies in the Archaeology of Jerusalem and Its Region, XIV, pp.39*-63*.

Magen, Y., Misgav, H. and Tsfania, L., 2004. Mount Gerizim Excavations. 1st ed. Jerusalem: IAA, pp.1*-37*.

Bull, R. J. (1968). The Excavation of Tell er-Ras on Mt. Gerizim. The Biblical Archaeologist, 31(2), 58–72.

Zelinger, Y., Peleg-Barkat, O., Uziel, J. J., & Gadot, Y. (2021). New Studies in the Archaeology of Jerusalem and Its Region, pp. 39*-63*