תל א-נצבה הוא אתר ארכיאולוגי בגודל 32 דונם השוכן בקרבת ירושלים. חוקרים רבים זיהו את האתר עם המצפה, עיר חשובה בנחלת בנימין בתקופת המקרא (למשל: שמואל א' ז', י"ז), אך בעקבות מחקרים בנבי סמואל, יש אשר הציעו שהמצפה היה שם, ואילו בתל א-נצבה הייתה עיר אחרת, אולי בארות (למשל: יהושע ט', י"ז), כהצעתו של הארכיאולוג האמריקאי וויליאם אולברייט, ויש אשר הציעו שהשם 'מצפה' שימש את תל א-נצבה רק במהלך חלק מהתקופה המקראית. יש לציין שמרבית הממצאים האדריכליים כוסו בתום חפירת האתר, אך לאורך השנים חלקים שונים מהאתר נהרסו דרך בנייה בלתי-מפוקחת ושוד עתיקות.

תולדות המחקר באתר

האתר נחפר על ידי משלחת משותפת של בית הספר של האוקיינוס השקט לדת ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח בראשות הארכיאולוג האמריקאי וויליאם באדה, במשך חמש עונות, בשנים: 1927-1926, 1929, 1932 ו-1935. בשנת 1935 באדה פרסם ספר על מתודת החפירה שלו, אך נפטר בשנת 1936 טרם הספיק לפרסם דו"ח מלא. דו"ח החפירה פורסם בשנת 1947 על ידי החוקרים ג'וסף וומפלר וצ'סטר מק'קאון. בעקבות התקדמות המחקר ושיטות התיארוך, הממצאים נחקרו מחדש ובשנת 1993 פורסם דו"ח מעודכן על ידי הארכיאולוג ג'פרי זורן.

האתר בתקופת הברונזה וראשית תקופת הברזל 1

האתר יושב לראשונה באופן מצומצם בתקופת הברונזה הקדומה 1 (3050-3300 לפנה"ס), דבר המתבטא בשתי מערות קבורה ומעט חרסים. האתר נעזב ויושב מחדש רק בתקופת הברזל 1 (1000-1200 לפנה"ס), אז חודש השימוש במערות, נחצבו מספר מתקנים מאבן שאולי שימשו בתור מחסני תבואה, וייתכן שהיו מספר מבנים דלים. בני כלי החרס ניתן למנות קנקני שפת-צווארון וקרמיקה פלשתית קדומה. כנראה שתושבי המקום בתקופה זו היו ישראלים.

האתר בשלהי תקופת הברזל 1 והברזל 2

בשלהי תקופת הברזל 1 וראשית תקופת הברזל 2א' (סביב 970-1050 לפנה"ס) היישוב הקטן באתר נהרס ועל גביו נבנה יישוב מבוצר עם חומת סוגרים ומספר מבנים גדולים שכנראה חולקו לשכונות קטנות באמצעות שבילים. נבנו גם מספר בתי ארבעה-מרחבים ומתקני מים, ובאתר התפתחה תעשיית שמן המתבטאת במספר גיתות שמן. בראשית המאה ה-9 לפנה"ס היישוב הוקף בחומת קְדֵמות וּנְסָגות עצומה. מאמצע תקופת הברזל 2 ועד החורבן הבבלי (586-850 לפנה"ס) היישוב הורחב באופן משמעותי ונבנו בניינים רבים נוספים. בתקופה זו העיר כנראה שימשה בתור מבצר גבול.למאות ה-6-7 לפנה"ס כנראה יש לשייך שבר קולר מברונזה המשמר חלק מכתובת בבלית עם המילים "…בנו שלו, לטובת חייו, הק[דיש]….". ממצאים נוספים כוללים: חרפושיות, חותמות, ידית עם הכתובת 'בת למלך' ועשרות ידיות קנקני 'למלך'.

האתר בתקופה הבבלית, הפרסית וההלניסטית

בתקופה הבבלית והפרסית (400-586 לפנה"ס) האתר הפך לאתר מנהלי ועבר מספר שיפוצים. בין הבולטים הוא החלפת עמודי האבן גסים בעמודים מונוליטיים ובניית מבנים גבוהים יותר, בהם ככל הנראה ארמון ושורה של מחסנים. ממצאים נוספים כוללים: מספר ידיות קנקני 'יהד', כלים אטיים קדומים וחיקוי של טטרדרכמה אתונאית. אתר זה ככל הנראה חרב בשלהי התקופה הפרסית. בראשית התקופה ההלניסטית (ראשית המאה ה-3 לפנה"ס) האתר יושב מחדש בצורה מצומצמת ולא מבוצרת. בתקופה זו התפתחה באתר תעשיית יין המתבטאת בשתי גיתות ושרידי כרם. ממצאים נוספים כוללים מטבעות הלניסטיים. אתר זה כנראה התקיים עד ראשית התקופה הרומאית.

מקורות:

נ' אביגד, 'על כתובת עברית מתל א-נצבה', ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה י"ז (תשי"ג), עמ' 97-95.

C. C. McCown and others, Tell En-Naṣbeh: Excavated under the Direction of the late William Frederic Badè, 1: Archaeological and Historical Results, Berkeley and New Haven 1947.

D. Vanderhooft and W. Horowitz, ‘The Cuneiform Inscription from Tell En-Naṣbeh: The Demise of an Uknown King’, Tel Aviv 29 (2002), pp. 318-327.

J. R. Zorn, Tell en-Nasbeh: A Re-evaluation of the Architecture and Straigraphy of the Early Bronze Age, Iron Age and Later Periods, Vol. I: Introduction, Syntheses and Special Studies (Ph.D. Dissertation), University of California 1993.